בסיכומיהם ביקשו התובעים לפגום במסמך זה בטענות הבאות: לא נאמר במכתב שהנכסים נמכרו; לא צויין כי הם נמכרו לנתבע; שמו של עו"ד סוכובולסקי נכתב באנגלית באופן משובש:Sokovolsky ולא Suchovolsky (עמ' 487 שורות 11 – 31 ועמ' 971 שורות 26 – 31 לפרוטוקול). יודגש כי טענת הזיוף נמוגה ושוב לא הועלתה.
איני מקבל את טענות התובעים כלפי מסמך זה. המעיין במכתב ימצא בו את שיש בו: ביטול ייפוי הכוח והודעה על אודות מכר הנכסים. שמו של הנתבע כרוכש – נפקד אמנם מן המכתב, אלא שאין בכך כדי לגרוע כמלוא הנימה מעובדת המכר שציינה סעדה במכתבה זה ואשר בגינו ביטלה את ייפוי הכוח שנתנה בעבר לעו"ד סוכובולסקי. אשר לשיבוש בשם – לא על כך תהא תהילת התובעים, שכן בכל הכבוד אין זו עובדה שניתן להסיק ממנה מסקנה כלשהי בנסיבות העניין, לבטח לא מסקנה כי המכתב מזויף או כי הנכסים לא נמכרו. הנתבע מסר מכתב זה לעו"ד סוכובולסקי בשלהי חודש אוקטובר 1983, קיבל ממנו חומר שהיה ברשותו ומסר לו מכתב שחרור וויתור (נספח 27 לתצהיר העדות הראשית של הנתבע).
אני קובע אפוא כי המכתב שנחתם בידי סעדה ביום 8.8.83 (נספח 25 הנ"ל), מחזק את המסקנה כי החוזה שנכרת בין סעדה ווידאד (באמצעות באת כוחה – אאידה) לבין הנתבע – היה חוזה למכר הנכסים.
(ד) לאחר כריתת החוזה, נערכו שלושה תצהירי זיהוי (בשפה האנגלית): האחד בידי סעדה; השני – בידי התובע 5; השלישי – בידי וידאד (נספחים 15 – 17 לתצהיר העדות הראשית של הנתבע). בתצהירים אלה נכתב כי הם נעשים בין היתר לשם הגשתם ללשכת רישום המקרקעין לצורך העברת הזכויות. סעדה זיהתה את חתימתה על תצהיר זה (עמ' 89 שורה 27 עד עמ' 90 שורה 6 לפרוטוקול) ואף התובע 5 (הדובר אנגלית אז ועתה. ראו עמ' 120 שורות 14 – 18 ועמ' 128 שורות 7 – 8 לפרוטוקול) זיהה את חתימתו (עמ' 125 שורות 15 – 22 לפרוטוקול), אך גרס כי המילים "to transfer the property" משמען הוא העברת ניהול המקרקעין (עמ' 128 שורה 14 לפרוטוקול. אגב, טענת התובע 5 – שהועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית אך נפקדה מתצהיר עדותו הראשית – כי המסמך נחתם ביום 7.8.83 ולא ביום 8.8.83 – עמ' 125 שורה 23 עד עמ' 126 שורה 25 לפרוטוקול – אינה משפיעה כלל על תוכן ההצהרה שבמסמך). גם אם ראוי היה שהחתימה על התצהירים תאומת על ידי הקונסול – עדיין יש בתצהירים ראייה, למצער: עקיפה, על אודות כריתת חוזה מכר דווקא, לא חוזה ניהול.