12. מכאן ואילך, מתפצלות דרכי הצדדים. התובעים טוענים כי במקביל לחתימה על החוזה בחודש אוגוסט 1983, חתמה, בביתה של אאידה, על ייפוי כוח בלתי חוזר המאפשר לנתבע לפעול לניהול הנכסים לרבות גביית דמי שכירות, ותו – לא. הנתבע טוען כי בביקורו בחודש אוגוסט 1983, לא זו בלבד שנחתם חוזה מכר, אלא שהוא שילם תמורת הנכסים סכום של 40,000 דולר ארה"ב. יתר על כן, הנתבע טוען כי הן סעדה והן וידאד התייצבו (כל אחת במועד נפרד. סעדה ביום 8.8.83 ווידאד ביום 21.9.83) לפני קונסול ישראל בסנטיאגו, צ'ילה, וחתמו על ייפוי כוח בלתי חוזר, שבו הוסמך הנתבע להעביר הקניין בנכסים לשמו או לפקודתו (סעדה חתמה ביום 8.8.83 גם על ייפוי כוח כללי לטובת הנתבע, אלא שלא מצאתי כי היא כפרה בו, על כל המשתמע מכך). מחלוקת זו שבין הצדדים תידון בהמשך. אולם, עד אשר אדרש לליבת המחלוקת, אסקור בתכלית הקיצור את עיקרי הליכי הביניים והמסגרת הדיונית.
תמצית הליכי הביניים העיקריים
13. התביעה הוגשה ביום 7.10.10 ויחד עימה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על הנתבע לבצע פעולה כלשהי בנכסי המקרקעין וכן יאסור עליו לעשות שימוש בשני ייפויי הכוח הבלתי חוזרים (החתומים בידי סעדה ווידאד). משהובאה הבקשה לסעד הזמני לעיוני (ביום 10.10.10), קבעתי דיון במעמד הצדדים, תוך שהוריתי ללשכת רישום המקרקעין לרשום בפנקסי המקרקעין הערה, לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), על אודות קיומה של התובענה.
לקראת הדיון, הוגשו תגובת הנתבע לבקשה ותשובת התובעים לתגובה.
תוצאת הדיון הייתה ראשית, הותרת ההחלטה בדבר רישום הערת האזהרה על כנה; שנית, מתן החלטה שמטרתה החשת ההליכים, כולל הליכי הביניים וקביעת מועדים להגשת תצהירי עדויות ראשיות; שלישית, מתן אפשרות לתובעים לעתור לגבייה מוקדמת של עדות סעדה והתובע 5 (עמ' 10, 11 ו-13 לפרוטוקול).
על פי הסכמת הצדדים לכך "שיינתן צו האוסר לפרסם פרטים מזהים על אודות בעלי הדין הקשורים בפרשה" (עמ' 12 שורות 1 – 2 לפרוטוקול), ניתן צו כאמור ביום 13.1.11 (בקשה 20).
14. בהמשך הדרך, עתרו התובעים לגביית עדותם המוקדמת של סעדה והתובע 5 בהיוועדות חזותית ולחלופין – במקום מושבם (צ'ילה). הטעם העיקרי לבקשה נעוץ היה במצבם הבריאותי של סעדה והתובע 5 כמו גם בגילם המתקדם (סעדה הייתה בעת ההיא כבת ½89 שנים ואילו התובע 5
--- סוף עמוד 7 ---
היה כבן 83 שנים). לבקשה צורפו אישורים רפואיים מיום 7.10.10 מאת ד"ר Felipe Catan. הנתבע התנגד חלקית לבקשה. הוא הסכים לגבייה מוקדמת של עדות סעדה והתובע 5, אך התנגד לגבייתה באמצעות היוועדות חזותית או לגבייתה במקום מושבם בהתאם לסעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן: "פקודת הראיות"). חרף התנגדותו, הוריתי כי העדות המוקדמת תיגבה במקום מושבם של סעדה והתובע 5 (צ'ילה) על פי סעיף 13 לפקודת הראיות, כאשר באי כוח הצדדים מהווים שלוחי בית המשפט (החלטה מיום 30.12.10 בבקשה מס' 12). הנתבע השיג על החלטתי בבר"ע שהגיש לבית המשפט העליון (רע"א 161/11) [פורסם בנבו]. לאחר עת קצרה עתר הנתבע לעיין מחדש בהחלטה מיום 30.12.10 ולבטלה, מן הטעם שהתובעים הסתירו את העובדה שהרופא, שערך את האישורים הרפואיים שהוגשו לתמיכה בבקשתם המקורית, הוא קרוב משפחתם – בנה של התובעת 2. לאחר העיון בהתנגדות התובעים לבקשה ובתשובת הנתבע, נעתרתי לבקשה והוריתי כי חקירת סעדה והתובע 5 תקוים בישראל (החלטה מיום 28.2.11 בבקשה 21). התובעים הגישו בר"ע על החלטתי זו (רע"א 2086/11) [פורסם בנבו] ולאחר ימים ספורים עתרו לעיון מחדש בהחלטה (בקשה 34). טעמו של העיון מחדש היה הצגת תעודות רפואיות אחרות להוכחת חוסר יכולתם של סעדה והתובע 5 להגיע לישראל מחמת מצב בריאותם. בתגובת הנתבע נתבקשה חקירת הרופאים (בשל הטענה כי הללו אינם עוסקים בפועל ברפואה). עוד בקשה זו תלויה ועומדת, עתרו התובעים לשמיעת עדותם של סעדה והתובע 5 בהיוועדות חזותית ביום 5.12.11 (הוא המועד שנקבע לדיון בבקשת התובעים לעיון מחדש) ולחלופין – לגבותהּ בצ'ילה בהתאם לסעיף 13 לפקודת הראיות. טעמה של הבקשה היה נעוץ אך ורק בגילם המתקדם של סעדה והתובע 5. לאחר קבלת תגובת הנתבע ותשובת התובעים, דחיתי את הבקשה תוך שקבעתי כי גילם של סעדה ושל התובע 5 כשהוא לעצמו, אינו מצדיק היעתרות לבקשה, למצער כל עוד לא נצטרפו אליו ראיות לגבי מצבם הרפואי (החלטה מיום 7.11.11 בבקשה מס' 55). ביום 5.12.11 נתקיים דיון בבקשה לעיון מחדש (בקשה 34 הנ"ל), בלא שהרופאים התייצבו. על כן, ובהעדר הוכחה לגבי המצב הרפואי, נדחתה הבקשה. בית המשפט העליון (כב' השופט גרוניס, כתוארו אז) דחה בהחלטתו מיום 8.2.12 את הבקשה ב-רע"א 2086/11 הנ"ל, תוך שקבע כי הבקשה לא נתמכה בתצהיריהם ועל כן, סעדה והתובע 5 "... לא ביססו תשתית עובדתית התומכת בטענתם כי קיימת להם סיבה טובה שלא להגיע למתן העדות בישראל". כהמשך לכך, עתרו התובעים להגיש תצהירים מאת סעדה והתובע 5 לשם תמיכה בבקשה לגבות עדותם בהיוועדות חזותית ולחלופין – לפי סעיף 13 לפקודת הראיות. לאחר הגשת תגובה ותשובה נעתרתי חלקית לבקשה, תוך שקבעתי כי החקירה תקויים במקום מושבם של סעדה והתובע 5 בצ'ילה (החלטה מיום 28.3.12 בבקשה מס' 68, כפי שתוקנה בהחלטה מיום 19.4.12).