הואיל והחתימה על ייפויי הכוח נעשתה בקונסוליה, מהלך העניינים הרגיל והתקין הוא כי עותקים מהם ומאישורי החתימות נשמרו תחילה בקונסוליה ולאחר מכן – הועברו אל ארכיון המדינה (להלן: "הגנזך" או "גנזך המדינה". ראו דברי מר ליזמר בעמ' 603 שורות 15 – 18 לפרוטוקול). לאור תובנה זו, פנו התובעים אל משרד החוץ בבקשה לאתר עותק מייפוי הכוח הבלתי חוזר של סעדה (ראו מכתבי עו"ד לקפיש מיום 29.7.10 ו-3.8.10 הכלולים בנספח 12 לתצהיר עדותו הראשית). המענה שניתן להם במכתבו מיום 8.8.10, של עו"ד הוימן מן המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי במשרד החוץ, היה כדקלמן:
" ...
2. לצערנו, לאור הזמן הרב שחלף מאז שנחתם ייפוי הכוח ולמרות מאמצינו לאתר את המסמך בארכיב ובנציגות, לא עלה בידינו לעשות כן.
3. במידה וניתן לסייע בדרך אחרת נשמח לבחון זאת"
(המכתב כלול בנספח 12 לתצהיר העדות הראשית של עו"ד לקפיש והוא גם נספח ה לתצהיר העדות הראשית של סעדה).
96. אני סבור כי בנסיבות העניין היה על התובעים לפנות אל גנזך המדינה על מנת לברר שמא אצור ברשותו עותק מייפוי הכוח הבלתי חוזר של סעדה לרבות עותק מאישור הקונסול. במהלך שמיעת הסיכומים, הצעתי כי תיערך פנייה לגנזך המדינה בעניין זה (בין אם פנייה משותפת לבאי כוח הצדדים ובין אם על ידי בית המשפט). התובעים סירבו לכך, מטעמים אחדים, ובהם: ראשית – פנייתם למשרד החוץ היא למעשה גם פנייה אל גנזך המדינה (עמ' 1020 שורות 20 – 21; עמ' 1022 שורה 6 ושורה 22 לפרוטוקול); שנית – אם אין רישום על קיום המסמך במשרד החוץ – אין טעם בפנייה לגנזך המדינה (עמ' 1025 שורות 18 – 19 לפרוטוקול); שלישית – הנתבע נושא בנטל השכנוע בעניין זה (עמ' 1024 שורות 23 – 24; עמ' 1026 שורות 1 – 2 לפרוטוקול); רביעית – מצויים אנו בשלהי המשפט (שם); חמישית – שיטתנו המשפטית היא אדוורסרית (שם, בשורות 26, 31 ועמ' 1027 שורות 1 – 3 לפרוטוקול) .
משכך – לא נעשתה פנייה לגנזך. הימנעות זו של התובעים אינה מוסברת כדבעי בהסבר מתקבל על הדעת. משכך, ההימנעות מפנייה לגנזך המדינה פועלת לחובת התובעים, שהרי בכך מנעו הם אפשרות לאשש את טענתם כי הואיל ברשות גנזך המדינה לא קיים עותק של ייפוי הכוח הבלתי חוזר של סעדה ממילא מתחזקת טענתה כי ייפוי הכוח נחתם על החלק. על פי ההלכה הפסוקה, "הימנעות מהבאת ראיה בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנמנע, ומקימה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון חיים, שאילו הובאה אותה ראיה הייתה פועלת לחובתו של