--- סוף עמוד 43 ---
הנמנע" (פסקה 34 לע"א 9555/10 הופמן נ' יפה, ניתן ביום 15.7.13, פורסם במאגר נבו. ראו גם ע"א 8382/06 בוטח נ' כהן, ניתן ביום 26.8.12, פורסם במאגר נבו).
משקל זה, לחובת התובעים, מקבל משנה תוקף לאור עובדת הימנעותם מפנייה למשרד החוץ לגבי ייפוי הכוח הבלתי חוזר של וידאד. להימנעות זו לא ניתן כל הסבר מפיהם. גם אילו היו התובעים טוענים ל"חזקת שוויון התשובות" (לאמור: עילת ההימנעות נעוצה במענה שקיבלו על פנייתם בנוגע לסעדה) – עדיין לא היה הדבר מניח את הדעת באשר להימנעות מפנייתם לגנזך המדינה לגבי איתור ייפוי הכוח הבלתי חוזר של וידאד.
פגמים נוספים בייפויי הכוח
הפגמים הנטענים
97. התובעים טוענים כי ייפויי הכוח הבלתי חוזרים גופם לוקים בפגמים נוספים. תחילה, אמנה את הפגמים ולאחר מכן אדון בשאלה אם הוכח קיומם ומהי השפעתם על תוקף ייפויי הכוח. ואלה הפגמים: העדר אישור בדבר תרגום ייפויי הכוח לשפה המובנת לחותמים; העדר חותמת עם שם הקונסול על ייפויי הכוח; פגמים בלשון החותם העגול של השגרירות; העדר תו אדום; העדר סרט אדום; אי ציון מספר סידורי בייפויי הכוח; אי ציון סכום האגרה ששולם. התובעים טענו בסיכומיהם כי הפגמים הללו הם מהותיים ויורדים לשורש ייפויי הכוח, על כן – ייפויי הכוח בטלים.
בחינת הפגמים הנטענים
98. אעבור עתה לבחינת השאלה אם ייפויי הכוח לוקים בפגמים הללו (כולם או חלקם) ומה תוצאתם.
זהו אימות החתימה שבגב ייפוי הכוח הבלתי חוזר של סעדה:
העדר חותמת שמית
99. העיון באימות החתימה שבגב ייפוי הכוח המקורי הנ"ל, מצביע על כך ששמו של הקונסול, משה ליזמר, מופיע בו בכתב יד בראש חותמת אימות החתימה, ומופיעה בו גם חתימתו של הקונסול. אולם לא הוטבעה במסמך חותמת הנושאת את שמו (בניגוד לייפוי הכוח הבלתי חוזר של וידאד –
--- סוף עמוד 44 ---
נספח 21 לתצהיר העדות הראשית של הנתבע). תקנה 18 לתקנות הנוטריונים דורשת חתימת הנוטריון (בענייננו: הקונסול) והטבעת חותמו. העדר החותמת הוא אכן פגם. משמעותו שולית ומשנית, הן משום ששם הקונסול צוין בראש אימות החתימה והן משום שהקונסול, מר ליזמר, העיד כי החתימה – חתימתו היא (סעיף 3 לתצהיר העדות הראשית של מר ליזמר; עמ' 589 שורה 28; עמ' 597 שורות 10 – 12 לפרוטוקול).
לשון החותם העגול
100. שני ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, הן של סעדה והן של וידאד, נושאים חותמת עגולה, אשר במרכזה סמל המדינה ובהיקפה נכתב בעברית: "שגרירות ישראל סנטיאגו דה צ'ילי" ובצרפתית: "Embassade d'Israel Santiago de Chili". ב"כ התובעים טען כי חותמת זו לקויה בשניים: ראשית, לפי הסיפא לתקנה 18 (ג) לתקנות הנוטריונים, אמורה החותמת להיות בעברית ובאנגלית, לא בצרפתית; שנית, שמהּ של המדינה אינו צ'ילי כי אם צ'ילה: "צ'ילי זה רוטב" (עמ' 948 שורה 18. ראו גם עמ' 592 שורות 27 – 28 לפרוטוקול).