העמדת ליבת גרסתו של הנתבע אל מול ליבת גרסתה של סעדה, מצביעה בברור על כך שגרסתו משקפת את המציאות; אין בכך לומר כי סעדה אינה דוברת אמת. לא ניתן לבסס ממצא עובדתי על דבריה, שעה שחלק ניכר מתשובותיה בחקירה הנגדית היו "אינני זוכרת" ואני מאמין לה כי באמת ובתמים אינה זוכרת; אולם העדר זיכרון לא יכול לתמוך בקביעות עובדתיות בבית המשפט. לשון אחר: בתחרות שבין גרסתו הבסיסית של הנתבע לבין גרסתה הבסיסית של סעדה, נתונה הבכורה לגרסת הנתבע, בעיקר משום שהמסמכים שהוצגו לראייה (וגם חלק מן העדויות) מאששים אותה, לא את גרסת סעדה.
ריכוז עיקרי הממצאים
116. אקבוץ לבקעה אחת את עיקר העובדות המבוססות על המסכת הראייתית הענפה והנרחבת (לעיתים: יתר על המידה) שנפרשה לפניי: התובעת 2 פגשה את ד"ר לניר בצ'ילה, סיפרה לו על אודות נכסי המשפחה ביפו והשיחה לפניו את הרצון למכרם. ד"ר לניר לא חפץ לרכוש את הנכסים, אך שיתף את הנתבע במידע שהגיע אליו לגביהם. הנתבע גילה עניין בנכסים אלה. כעבור זמן קצר, הגיע הוא לצ'ילה על מנת לנהל משא ומתן. משהושגה הסכמה למכור הנכסים תמורת 40,000 דולר ארה"ב, חזר הנתבע ארצה ושב לצ'ילה כעבור מספר חודשים על מנת לכרות את חוזה המכר. החוזה לא נכרת לפני שהומצא לנתבע תצהיר המפרט זכויותיה של וידאד בנכסים וכן ייפוי כוח בלתי חוזר הממנה את אאידה לחתום על החוזה בשם וידאד (שהייתה בעת ההיא כבת 81 שנים והתגוררה בעיר המרוחקת 500 ק"מ מסנטיאגו). ככל הנראה ביום 7.8.83, חתמו סעדה ואאידה על כל אחד מעמודי חוזה המכר בעט כדורי ובדיו בצבע כחול. למחרת, חתמה סעדה על ייפוי כוח בלתי חוזר וייפוי כוח כללי בקונסוליה הישראלית בסנטיאגו. היא אף חתמה על תצהיר זיהוי ללשכת רישום המקרקעין ועל מכתב שחרור לעו"ד סוכובולסקי, שניהל את הנכסים עבור סעדה מאז שנת 1962. הנתבע שב לצ'ילה לאחר כחודש וחצי על מנת להחתים את וידאד על ייפוי כוח בלתי חוזר כמו גם על תצהיר זיהוי. ייפויי הכוח אכן אינם תקפים "נוטריונית" (בשל פגם באימות החתימה עליהם בקונסוליה), אך לא ניתן לעוקרם מן היחסים החוזיים שבין הצדדים, כך שהם מחזקים את מסקנת כריתתו של חוזה מכר. מכאן ואילך, שוב לא פנתה סעדה ולו במכתב אחד אל הנתבע על מנת לברר מה עלה בגורל דמי השכירות המגיעים לה, וזאת, על אף שבעבר נהגה להתכתב בעניין זה עם עו"ד סוכובולסקי. התובעים לא הרימו אפוא את נטל השכנוע שרבץ לפתחם ולא הוכיחו כי החוזה שנכרת ביום 7.8.83 נועד למנות את הנתבע כמנהל נכסיהן של סעדה ווידאד. היפוכו של דבר: קבעתי כממצא עובדתי "חיובי" כי הוכח לי שהחוזה שנכרת ביניהם היה חוזה למכר נכסים אלה; כי סעדה ווידאד (באמצעות מיופת כוחה, אאידה) חתמו על חוזה המכר; כי סעדה חתמה על המכתב המודיע לעו"ד סוכובולסקי על אודות המכר; וכי סעדה ווידאד חתמו על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים.