ובהמשך:
--- סוף עמוד 35 ---
"ש. אמרת לנו שויתרת על הנושא של העיסקה כי עופר ואוקן הסבירו לך שאין לך סיכוי לקבל את המשרדים ועדיף שתהיה בקשר עם עופר, שיצליח להביא לך את המשרדים. על בסיס זה ותרת לכונס. האם האמנת שעופר יתן לך את המשרדים
ת. כן." (עמ' 111 לפרוטוקול ישיבת 31.3.04)
וכך היה. גפני רכש את המבנה, אך סרב לתת למבקשת את המשרדים חרף הבטחתו. במקום זאת, הוא הציע לה לממן הגשת תביעה נגד עו"ד יעקב ברטלר ז"ל, נגד חברת הביטוח של עו"ד ברטלר ז"ל, נגד אוקן ונגד החברה. מהלך הדברים קיבל ביטוי בפרוטוקול:
"ש. את יודעת שעופר גפני קנה לבסוף את כל הנכס?
ת. לא עקבתי.
ש. את יודעת שעופר גפני קנה את הכל?
ת. לא ידוע לי על הכל.
ש. ידוע לך אם הוא קנה חלק?
ת. חלק כן. את החלק שלי הוא קנה. אני לא יודעת כמה.
ש. האם חזרת אליו ואמרת לו שיתן לך את המשרדים כי הוא קנה את החלק שלך.
...
ש. אחרי שנודע לך שעופר קנה את החלק שלך, האם דיברת איתו?
ת. דברתי אתו והוא אמר לי שאלן אוקן לא עומד בתנאים ושהוא צריך לראות איך זה יהיה, כי עופר היה אמור לתת לאלן חצי מיליון דולר עבור העיסקה, אך בינתיים אלן לא עומד בתנאים.
ש. מה השבת לו?
ת. שום דבר. אם אלן לא עוד בתנאים, מה יש לי לעשות.
ש. הבנת שאת לא יכולה לקבל את המשרדים מעופר.
ת. נכון.
ש. אז התגלגל הנושא של ההסכם שעליו אנו מדברים.
ת. נכון. כל זה היה בטלפון, ואז נפגשתי אתו." (שם, שם).
כפי הנראה, גפני נחשף למסמכי עיסקת החליפין, וכדברי ב"כ שולץ בסיכומיו (סע' 3.2.6) זיהה "כיס עמוק" בדמות עו"ד יעקב ברטלר ז"ל או חברת הביטוח שלו. הוא הציע למבקשת לממן תביעה נגדם ונגד שולץ בתמורה ל-50% מהסכום שיתקבל. מבחינת המבקשת – לא היה לה לכאורה מה להפסיד, שהרי בשלב זה היא ביטלה את הסכם רכישת המשרדים וקיבלה חזרה את מס הרכישה. המבקשת הייתה תלויה מבחינתה בהבטחת גפני ליתן לה את המשרדים, וכיוון שהבטחה זו, לשיטתה, לא קיבלה ביטוי
--- סוף עמוד 36 ---
בכתב, מה גם שלא היה לה כסף לממן ייצוג משפטי, לא הייתה לה ברירה אלא להיענות להצעתו. כך מתארת המבקשת בעדותה:
"ש. את מגיעה למשרדו של עו"ד יצחקי עם גפני. האם ההסכם מש/3 (1) היה מוכן במשרדו של עו"ד יצחקי?
ת. כן.
ש. ואת חתמת עליו?
ת. כן. הוא הסביר לי בדרך שתמורת כל המסמכים שיש לו וההקלטות שיש לו על אלן ועל ברטלר עם כל הרשלנויות שלו, שלא עשה החרגה במשכנתא, שפעם ראשונה שמעתי מה זה, וכל הרמאויות שנעשו פה, תמורת כל זה הוא יקח אותי לעו"ד, יממן את הכל, יתן לי כל חודש כסף, ותמורת זה הוא רוצה 50%. לא אהבתי את זה אבל לא היתה לי ברירה. לא היה לי שום דבר. זה היה כאילו בשבילי או כן או שום דבר. הוא הכוונה לעופר. כאשר הגענו לעו"ד יצחקי חתמנו על ההסכם. עופר חשב שתהיה שיחה עם עו"ד יצחקי וכשלא היתה, אז עופר אמר לי לבוא לעו"ד יותר טוב. כך הגענו לעו"ד רסקין. באותו ערב הגענו לעו"ד רסקין. עופר שם את ההסכם על השולחן, רסקין הסתכל בזה ואמר לעופר שאסור לעשות את זה לפי החוק ושזה עושק ושהוא לא מוכן לקבל את זה. עו"ד רסקין התחיל לשאול אותי כל מיני שאלות ואמר לעופר שאסור לעשות את זה לפי החוק." (עמ' 104 לפרוטוקול ישיבת 31.3.04)