--- סוף עמוד 39 ---
שהערת האזהרה שנרשמה לטובתה על הזכויות במשרדים עודנה רשומה, וטענה בהקשר זה שבית המשפט הודיע לה שההערה נמחקה – הכל ללא תיעוד וללא תימוכין ראייתי. אלה הן דוגמאות מעטות בלבד. די לעיין בחטף בסיכומי ב"כ הצדדים כדי להיחשף לסתירות ובקיעים נוספים, ולמכביר.
(ז) מעשה המרמה הנטען ונפקותו
לנוכח האמור עד כה, כאן המקום לדון בטענתם העיקרית של המבקשים שלפיה – אוקן, שבו שמו מבטחם ואמונם, רקם מאחורי גבם מעשה מרמה, והוציאו לפועל באמצעות החתמת המנוח על מסמכי עיסקת החליפין, כביכול, שלא מדעת.
עיסקת החליפין, כפי שבאה לידי ביטוי בשלושת מסמכי זיכרון הדברים שנחתמו במאי 1998, אינה עיסקה רגילה. מדובר בעיסקה מרכזית שמתייחסת הן לעיקר רכושו של המנוח, והן לעתידה הכלכלי של המבקשת. עיסקה כזו – הנמנית עם סוג העיסקאות שאדם פרטי עושה פעם בחיים (ראה עדות המבקשת בעמ' 23 שורות 13-15 לפרוטוקול ישיבת 9.12.03) – יש לבצע בזהירות רבה, ולמצער, על הנוטלים בה חלק להיות מיוצגים בהליכים הנוגעים לה על-ידי עו"ד. חרף הסיכון הרב שעלה מעצם טיבעה של העיסקה, נמנעו המבקשים מדעת (שהיו מיוצגים על-ידי עורך דין בעבר, כשהתקשרו בעיסקת הקומבנציה) מליטול לעצמם ייצוג. המבקשים טוענים שהם סמכו על אוקן בעיניים עצומות, ושהוא בגד באמונם ורימה אותם.
בטענות אלו של המבקשים יש כדי לקומם את שומען. כל הנתונים עליהם מבססים הם את טענות ההטעיה, המירמה והעושק היו גלויים לעיניהם, אך הם, בחוסר זהירות משווע, עצמו עיניהם ובחרו שלא להביט נכוחה (די לעיין לשם כך בסע' 38 לסיכומי ב"כ המבקשים).
כך, נמנעו המבקשים מלהוציא נסח טאבו לפני שחתמו על ההסכם; המדובר בפעולה זולה ופשוטה שהיא בבחינת "חובה" בנסיבות כגון דא; בדיקה משפטית בסיסית ביותר המבוצעת כעניין שבשגרה לפני שרוכשים נכס מקרקעין. ברי, שהוצאת נסח טאבו הייתה מונעת (אף אליבא דמבקשים עצמם), את הסיטואציה הקשה שאליה נקלעו. המבקשים בחרו, ביודעין, שלא לבצע הבדיקה, אך אין הם מוכנים ליטול אחריות למחדלם, ומבקשים לגלגלה לפתחם של אחרים. זאת אין לאפשר להם לעשות. בנוסף לא בדקה המבקשת את התב"ע עובר לחתימת ההסכמים ובחרה להסתמך על מידע שכביכול נמסר לה על ידי אוקן.
יתר-על-כן, המבקשים נמנעו לטענתם מלקרוא את ההסכם לפני שחתמו עליו, והאשימו בהקשר זה את עו"ד יעקב ברטלר ז"ל (בטענות המבקשים כלפי עו"ד יעקב ברטלר ז"ל
--- סוף עמוד 40 ---