ביחס לעובדות שהוכחו לפני – אדון בנפרד להלן). חזקה היא, כי אדם החותם על מסמך בלי לדעת את תוכנו לא יישמע בטענה שלא קרא אותו ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב, שכן "חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פד"י יט(2) 113, 117; וראה גם: ע"א 7456/97 מלכה מליחי נ' חב' שמשון חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). חזקה זו פועלת לחובת המבקשים.
די בכל האמור לעיל, כשלעצמו, כדי לקבוע שהמבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שהיא והמנוח רומו על ידי החברה או על-ידי אוקן. המבקשת לא הצליחה להצביע על פרט אחד או נתון אחד שהוסתר ממנה בכוונה או הוצג לה באופן מוטעה, ושהיא עצמה לא הייתה יכולה לעמוד עליו – ללא מאמץ מיוחד. קל וחומר, כשעסקינן בנטל העולה בהיקפו על נטל הוכחה רגיל בתובענה אזרחית, לנוכח טענות המרמה המועלות נגד אוקן, שהן במהותן בעלות אופי פלילי (ע"פ 232/55 היועץ המשפטי נ' גרינוולד, פד"י יב 2017; ע"א 373/89 פאטמה חסן מסרי (שאהין) נ' ח'לף ח'ליל ח'לף, פד"י מה(1) 729, 742). גם מטעם זה דין התובענה להידחות.
לא זו אף זו. כל האמור מקבל משנה חשיבות לנוכח העובדה שהמבקשת ידעה והייתה ערה לכך שחתימות המנוח אומתו על-ידי נוטריון, ושקיים אישור רפואי המעיד על כשרותו להתקשר בהסכם. כלומר, המבקשת ידעה שננקטו מצד אוקן פעולות ואמצעים ראייתיים שנועדו להוכיח את גמירת דעתו של המנוח, ושיקשה לטעון נגדה בשל העובדה שהיא משתקפת במילות ההסכמים ומגובה בחתימה. גם עובדה זו לא הדליקה נורה אדומה אצל המבקשת.
כאמור, המבקשים לא הצליחו להצביע על מעשים או מחדלים של החברה ואוקן שיש בהם אכן מרמה או הטעיה – וממילא לא הצביעו על כל נתון שלא היו הם יכולים לברר ולראות בעצמם עובר להתקשרות. ויודגש – עיסקת החליפין היתה פרי יוזמתה של המבקשת ואילוציה האישיים – אוקן סייע למבקשת באותה עת בשל קשייה בהליכי הגירושין. הוא לא יזם את שינוי אופי העיסקה ולא הוא שיצר את המציאות החדשה.
(ח) אי העדת עדים חיוניים
הלכה פסוקה היא שאי הבאת עד רלבנטי מעוררת את החשד כי יש דברים בגו, וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד, שכן העדות יכולה שתזיק לו (ע"א 465/88 הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פד"י מה(4) 651, 658; ע"א 455/88 ל' חדד ואח' נ' א. דהן חברה לבניין בע"מ ואח', פד"י נה(5) 655; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פד"י מד(5) 595).