(ט) המבקשים טוענים בתובענה, שהם רחשו אמון מלא ומוחלט לאוקן, ומסיבה זו לא ראו לנכון להיעזר בשירותי עו"ד שייצגם באשר לבדיקת נוסח ההסכמים וזכויותיה של החברה בממכר. בשל כך, היה עו"ד יעקב ברטלר ז"ל, ב"כ המשיבות, עורך הדין היחיד שטיפל בעריכת ההסכמים ובמימושם.
(י) עקב גילו המופלג של המנוח באותה עת (כ-85), הטיל עו"ד יעקב ברטלר ז"ל ספק בכשרותו להתקשר בהסכם, ודרש ממנו להצטייד בחוות דעת רפואית שתעיד שהוא כשיר לעשות כן. המבקשים פנו לד"ר דב דרומר, מומחה בפסיכיאטריה, שבדק את המנוח ואישר, ביום 23.3.99, כי "בבדיקה מצאתי שהנ"ל [המנוח – ה' ג'] בהכרה מלאה, מתמצא וכשיר לעשות פעולה אצל נוטריון." (נספח "י" לתובענה).
(יא) המבקשת, על-פי הנטען בתובענה, עיינה בטיוטות ההסכמים (נספחים "ו" ו-"ז" לעיל), ונוכחה לדעת שבטיוטת הסכם רכישת המשרדים (נספח "ז" לעיל) נכתב שסך התמורה שעליה לשלם עבורם עמד על 485,000 דולר (סע' 3(א) להסכם), ולא 600,000 דולר כפי שנקבע בנספח "ד" לעיל. המבקשת חששה שאם החברה לא תעמוד בהתחייבותה לפי ההסכם, היא תזכה להשבה חלקית בלבד, ומטעם זה, לטענתה, דרשה שייקבע פיצוי מוסכם גבוה במיוחד, בסך של 250,000 דולר, במקרה של הפרה. המבקשת העירה מספר הערות, וביצעה מספר תיקונים על גבי ההסכמים עצמם.
לאחר העיון בטיוטות, ובמהלך המו"מ לקראת חתימת ההסכמים, דרשה המבקשת, לטענתה, הסבר להפחתת שווי רכישת המשרדים מ-600,000 דולר ל-485,000 דולר. אוקן הסביר שתמורת המשרדים תעמוד, בסופו של דבר, על 480,000 דולר + מע"מ, ובמקביל, הפיצוי שיקבל המנוח בגין ויתורו על שירותי הבניה יעמוד על 550,000 דולר.
--- סוף עמוד 10 ---
תכלית ההפחתה, כך הסביר, הייתה להקטין את שיעורי המס שיוטלו על המנוח בגין מכר הזכויות הנותרות (אותו התחייבה החברה לשלם), ואת חיובי המס שיוטלו על החברה בגין מכר המשרדים.
(יב) לאחר שהושלם המו"מ, התייצבו המבקשים, ביום 24.3.99, במשרדו של עו"ד יעקב ברטלר ז"ל, כדי לחתום על הסכם 1999. אוקן הסב את תשומת לב המבקשת שבנוסח החוזה נקבעו פיצויים מוסכמים בסך 150,000 דולר בגין הפרתו, ושעו"ד יעקב ברטלר ז"ל החתים אותו כערב לקיום ההסכם על-ידי החברה. המבקשים טוענים שהם לא טרחו לקרוא את ההסכם לפני שחתמו עליו, ולא שמו לב לכך שהוספו לו הצהרות והוראות שלא הופיעו בטיוטות המקוריות; הוספות שלא נוהל לגביהן כל מו"מ, המפורטות בסע' 33 לתובענה ושהעיקריות שבהן הן: