--- סוף עמוד 14 ---
מהמשכנתה (לתצהיר צורף, כנספח "א", מכתב מיום 11.11.98, מאת כלל, המופנה לדברת אף.אס השקעות ומימון בע"מ (להלן:- "דברת"), ובו מאשרת כלל את מכירת זכויות הבניה כפי שעולה מהסכם אופציה בדבר התחייבות לביצוע עיסקה מיום 10.5.98, בין דברת לחברה, בכפוף להתחייבות שלא להפריע לכלל לממש את הבטוחה שניתנה לה).
אוקן טוען בתצהירו שלמרות שהוא מסר למבקשת שהשעבוד המוטל על המבנה אינו חל על זכויות הבניה שעל גג, ולמרות שהמבקשת קיבלה מהכונס מידע מלא על הליכי המימוש, נמנעה היא – מסיבותיה שלה – להביא עובדות אלה לידיעת הכונס או ראש ההוצל"פ; היא בחרה שלא לנקוט עמדה, ולא להביע התנגדות למימוש. לו הייתה המבקשת מתייחסת לפניות ראש ההוצל"פ, ומגישה תגובה לבקשה לאישור מכירת המבנה במועד – היה בכוחה למנוע את מימוש הבטוחה. אוקן גורס שמשלא עשתה כן, אין היא יכולה להישמע עתה בטענות אותן היא מעלה נגדו ונגד החברה.
(ג) אוקן הפגיש בין המבקשת לנציג קבוצת הרוכשים, מר עופר גפני (להלן:- "גפני") – שהביע הסכמה להגיע עם המבקשת להסדר שלפיו היא תקבל את המשרדים או את שווים הכספי, אך הסכמה זו לא יצאה לפועל מסיבות שאינן ידועות לו.
(ד) מר אוקן מוסיף שהמבקשת ידעה היטב שבתקופת הליכי המימוש היה הוא שרוי במצוקה קשה, ולא היה באפשרותו לפעול מעבר למעשיו המתוארים לעיל. המבקשת ידעה גם שאוקן לא מתכוון להגיב לבקשת המימוש, ושלא יפעל בדרך משפטית כלשהי להגנה על זכויותיה. דווקא בשל עובדה זו יש לייחס לרשלנות המבקשת משנה חשיבות.
(ה) אוקן טוען שהמבקשים מנסים להציג את ההסכמים שנחתמו ביניהם לבין החברה כעיסקה אחת, כדי לזכות את המבקשת בסעד של ביטול ההסכמים שנחתמו בין המנוח לחברה, למרות שלא הייתה הפרה בצידם. בהקשר זה מציינים המשיבים 1-2 כדלקמן:
1. החברה מילאה את כל התחייבויותיה כלפי המנוח, ולא נותרה חייבת לו דבר.
2. המבקשים היו אלה שביקשו להפריד – מסיבותיהם שלהם – בין ההסכמים שנחתמו עם המנוח, לבין ההסכמים שנחתמו עם המבקשת.
3. המבקשים קיבלו מהחברה סכומים נכבדים ביותר, בסך כולל של 1,517,958 דולר לפחות, במסגרת ביצוע ההסכמים, כפי שפורטו בתצהירו של אוקן (סע' ד(3) בעמ' 4-5).
--- סוף עמוד 15 ---
אוקן טוען שאין באפשרות המבקשים להשיב לחברה את הסכומים הנ"ל, כמתחייב במקרה של ביטול ההסכמים, ומטעם זה יש בסעד המבוקש נגד החברה משום חוסר תום לב.
(ו) אוקן מכחיש את טענות המבקשים כאילו הוא רימה או הטעה אותם. הוא טוען שהמבקשים היו אלה שפנו אליו וביקשו להתקשר עם החברה בהסכם; הם גם היו אלה שביקשו לשנות את אופי העיסקה בשל הצורך שהיה להם במזומנים. המבקשת ידעה דבר קיומה של המשכנתה שנרשמה לטובת כלל, וקיבלה מאוקן מידע מלא ומפורט בהקשר זה. המבקשת הייתה באותה עת בעיצומם של הליכי גירושין, והייתה מעוניינת במסגרת ההסכמים להגיע למצב שבו הדירה המשותפת לה ולבעלה לשעבר תישאר בבעלותה הבלעדית. אוקן מציין גם שהמבקשים חתמו על ההסכמים לאחר שבחנו אותם היטב, והיו ערים לכתוב בהם.