"...הוראת סעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי) היא הוראה 'מלכותית' רבת פנים. יש שהיא מטילה חובות שזכרן לא בא במפורש בחוזה שבין הצדדים..." (פסק-דיני בבג"צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' [32], בעמ' 708).
במסגרת זו, וכאחד מהיבטיה, נתפס עקרון תום הלב כמשלים חסר בחוזה. בצד שלושת היבטים (פרשניים) אלה יש לעקרון תום הלב השפעות נוספות על חיי החוזה (ראה jurisdictional discretion under the new civil code" ,a. S. Hartkamp 554, 551(1992) . Am. J. Comp. L 40"of the netherlands). כך, למשל, בכוחו להביא לשינוי
לשונו המפורשת של החוזה, "תוך שינוי החיוב החוזי עצמו" (פרשת אתא [1], בעמ' 300) או להגביל את השימוש בזכות חוזית. מן הראוי הוא להבחין היטב בין השלכות שונות אלה - אשר חלקן הוא בעל אופי דיספוזיטיבי וחלקן הוא בעל אופי קוגנטי של עקרון תום הלב. דוגמה יפה להבחנה ראויה בין היבטיו השונים של עקרון תום הלב משמש השיערוך, שעליו עמד חברי, השופט מצא (ע"א 479/89 [8] הנ"ל). חברי ציין באותה פרשה, כי חוזה ניתן לשערך, מכוח עקרון תום הלב, בדרך של פרשנות (במובנה הצר). כך נעשה הדבר בפרשת אתא [1]. את הילכות השיערוך ניתן לעצב על-פי עקרון תום הלב כעיקרון של פרשנות משלימה (השלמת חסר - פרשנות במובן הרחב). כך נעשה הדבר בע"א 479/89 [8] הנ"ל. שיערוך עשוי להתרחש מכוח עקרון תום הלב כעיקרון "חיצוני" לחוזה, נעדר אופי פרשני, אך המבטא את כוחו הקוגנטי לשנות את תוכנו של החוזה.
.36שנית, עקרון תום הלב, שעל פיו משלים בית המשפט חסר בחוזה, ממלא את התפקיד שבעבר מילאו התניות מכללא בחיי החוזה. עניין זה עלה באחת הפרשות, ושם ציין השופט ח' כהן:
"...מאז תחילת תוקפם של חוק המכר, תשכ"ח-1968, ושל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, חוששני שאין אנו קוראים עוד תנאים מכללא לתוך חוזים - או לפחות אין אנו קוראים להם עוד בשם תנאים מכללא" (ע"א 627/78ויצמן נ' אברמזון ואח' [67], בעמ' 298).
יש לשים לב ללשון זהירה זו. אכן, הבעייתיות של חסר בחוזה, אשר תורת התניה מכללא באה לפתור, לא נעלמה עם חקיקתו של חוק החוזים (חלק כללי). קיום החסר הוא אינהרנטי לקיום החוזה. הוא פרי מגבלותיו של האדם, שאינו יכול, ולעתים אף אינו רוצה, לצפות ולהסדיר מראש את העשוי להתרחש. עם זאת, חל שינוי בתפיסה המשפטית באשר לטכניקה של פתרון הבעיה. בצדק ציין השופט ח' כהן כי מאז חקיקתו של חוק החוזים "אין אנו קוראים להם עוד בשם תנאים מכללא" (שם). התהליך הנורמאטיבי אינו זה של הכנסת תניה מכללא לחוזה, אלא של השלמת חסר בחוזה על-פי עקרון תום הלב. בדרך זו נהג השופט ח' כהן באותה פרשה, בציינו כי: