פסק הדין נושא הבקשה
3. הרכבת והמבקשת הגישו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הרכבת טענה כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, החוזה בין הצדדים הוא חוזה מפורט ו"סגור" ומשכך לא היה מקום להשלימו מכוח עקרונות של הגינות, סבירות ותום לב. המבקשת טענה מצידה כי החוזה החתום אינו חזות הכל, שכן הוא לא הסדיר את העבודות הנוספות והאירועים הבלתי צפויים שייקרו את עלות העבודות שביצעה. המבקשת ציינה, אפוא, כי בית המשפט המחוזי צדק בקביעותיו ביחס לרכיבי התביעה שהתקבלו, אך שגה בכך שדחה רכיבי תביעה אחרים שהיו מוצדקים אף הם, לגישתה.
4. ערעור הרכבת התקבל באופן חלקי, כאמור, והסכום הנוסף שבו חויבה הועמד על 8,030,227 ש"ח; החיוב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין שהטיל בית המשפט המחוזי בוטל; ונקבע כי לא ייפסקו הוצאות במסגרת הערעורים. שופטי ההרכב הסכימו כולם באשר לתוצאה אך נחלקו ביניהם באשר לטעמים המובילים אליה.
5. השופט א' שטיין, שכתב את פסק הדין העיקרי, ציין כי החוזה בין הרכבת למבקשת נכרת לפני כניסתו לתוקף של תיקון מס' 2 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), ומשכך יש לפרש את החוזה בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ פ"ד מט(2) 265 (1995) (להלן: הלכת אפרופים) ולפיה החוזה מתפרש בהתאמה לתכליתו הסובייקטיבית, כפי שזו משתקפת מנוסחו ומנסיבות כריתתו הנשקלים יחד. בהקשר זה הוטעם כי רק אם אין אפשרות להתחקות אחר כוונת הצדדים יידרש בית המשפט לפרש את החוזה לפי תכליתו האובייקטיבית הנלמדת, בין היתר, משיקולים נורמטיביים וממארג הערכים החברתיים. עוד ציין השופט א' שטיין כי "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה, אבל לא כל החוזים נולדו שווים". כך, בקצה אחד של הספקטרום קיימים חוזי יחס פתוחים שנועדו לשרת מערכות יחסים ארוכות טווח המנוסחים בקווים כלליים בלבד ולתוכם נדרש בית המשפט לקרוא לעיתים תכופות גם חיובים שלא הוסכמו מראש בהתבסס, בין היתר, על עקרונות כלליים כמו תום לב, הגינות וסבירות. בקצה השני של הספקטרום החוזי, כך ציין השופט א' שטיין, קיימים "חוזים סגורים עם התניה מלאה" שכל תנאיהם מוגדרים באופן ברור ועל מנת לפרשם יתמקד בית המשפט בקביעת "עובדות החוזה" ויימנע מהתחשבות בשיקולים ערכיים, החיצוניים לחוזה. השופט א' שטיין הסביר כי פירוש תנאיו של חוזה סגור ככתבו וכלשונו עולה בקנה אחד עם הגישה התכליתית שנקבעה בהלכת אפרופים, שכן בבסיסו של חוזה מסוג זה, שתנאיו פורטו לפרטי פרטים במסמך ארוך, קיימת תכלית של הבטחת ודאות חוזית ויצירת ביטחון עסקי.