88. בענייננו לא נחתם הסכם שכר טרחה במועד שבו נטלה עו"ד מועלם את הייצוג של התובע, ועולה מהראיות שהיא לא הבהירה לתובע מבעוד מועד באילו נסיבות יאלץ לשלם את שכר הטרחה (למשל ככל שהעסקה לא תצא לפועל, וטלאל לא יהיה זכאי לדמי תיווך; ככל שיהיו הוצאות עבור טיפול ברישום חברה או הערות אזהרה וכיוצ"ב). אין להוציא מכלל אפשרות שהתובע לא רצה להכביר הוצאות על העקה בתשלום שכר טרחה לעו"ד, ועל כן התייצב לחתימת ההסכם ללא עו"ד, וכי ביקש את ייצוגה של עו"ד מועלם רק מהטעם שטלאל התחייב לשאת בשכר טרחתה.
89. סעיף 88 בחוק לשכת עורכי- הדין, התשכ"א- 1961 (להלן- "חוק לשכת עורכי- הדין"), הקובע זכות עיכבון לטובת עורך- הדין, לשם הבטחת תשלום שכרו, בזו הלשון-
--- סוף עמוד 28 ---
"להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך- דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח... וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור".
90. מעיון בסעיף ניתן ללמוד כי הסעיף מקנה את זכות העיכבון, שבגדרה רשאי עורך-הדין לעכב כספים, נכסים ומסמכים מסוימים של לקוחו, על-מנת להבטיח את תשלום שכר הטרחה ואת ההוצאות שלהם הוא זכאי עקב השירות שסיפק ללקוח, ואולם זכות זאת אינה זכות מוחלטת, בניגוד לזכויות עיכבון אחרות המוקנות לנותני שירותים, והיא מוגבלת בתנאים שנועדו להבטיח איזון נאות בינה לבין חובת הנאמנות שחב עורך-דין כלפי לקוחו, חובה שמכוחה נדרש עורך-הדין, בין היתר, למלא אחר הוראות לקוחו ואף לפעול לטובתו. בגדרו של איזון זה, משמוצגת בפני עורך-הדין דרישה בכתב מצד הלקוח לקבל לידיו את הנכס שעוכב, מוקנה לעורך-הדין פרק זמן בן שלושה חודשים בלבד להגיש "תביעה" כנגד הלקוח בגין שכר טרחתו או הוצאותיו. עמד על כך בית המשפט העליון בפסק דינה של כב' השופטת ד' דורנר בע"פ 1075/98 מדינת ישראל נ' אופנהיים, פ"ד נד (1) 303 -
"הנה-כי-כן, לקוחות שמסרו לעורכי-דינם ייפויי-כוח לקבל בעבורם כספים, זכאים לבדם ליהנות מן הכספים. ואילו עורכי-הדין, שלוחי הלקוחות – הגם שמבחינה פורמאלית הפכו לבעלי הכסף – אינם רשאים להשתמש בכסף או ליטול מתוכו את שכר טרחתם ואת החזר הוצאותיהם, אלא אם קיבלו לכך הסכמה מפורשת מן הלקוחות. על עורכי-הדין אף להעביר ללקוחותיהם, בהקדם האפשרי, כל סכום שהגיע לידיהם בעבור הלקוחות. ראו: סעיף 13(א) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, האוסר על נאמנים להפיק לעצמם טובת הנאה מנכס הנאמנות; סעיף 8(4) לחוק השליחות, האוסר על שלוחים לקבל טובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמת השולחים".