84. כזכור, כחמישה ימים לאחר החתימה על הסכם המכר פנה התובע לעו"ד פנחסי, אשר לא מצא כל פגם בבטוחה שהוצעה על ידי רותי. סביר להניח שעו"ד פנחסי בחן את הבטוחה, שכן לתובע לא היו כל טרוניות כלפיו בעניין זה, והוא לא מצא לנכון להציע בטוחה אחרת, אלא הסכים לעגן אותה בנספח א', לקבוע את רישומה כתנאי מתלה, והסתפק בשינוי מועדי התשלום.
85. לסיכום נקודה זו, לא מצאתי שהוכחה רשלנות של עו"ד מועלם כלפי התובע במהלך הייצוג, בוודאי שלא הוכח שהנזקים שנגרמו לתובע קשורים בקשר סיבתי להתרשלות נטענת מצדה של עו"ד מועלם.
שכר הטרחה
86. טענה שנייה שטען התובע הייתה שעו"ד מועלם לא הייתה רשאית לגבות ממנו שכר טרחה, כיון שטלאל הוא שהתחייב לשלם את שכרה, ובכל מקרה, התובע מעולם לא הוחתם על הסכם שכר טרחה ולא התחייב לשאת בשכרה של עו"ד מועלם. עו"ד מועלם טענה מנגד כי טענותיו של התובע בעניין זה נגועות בחוסר תום לב,
--- סוף עמוד 27 ---
שכן הוא עצמו הודה בכך שעו"ד מועלם השקיעה שעות רבות של עבודה על מנת להוציא את העסקה אל הפועל, אף עמדה בהוצאות רבות, כגון נסיעה לירושלים ולבית אל מספר פעמים. עו"ד מועלם הפנתה לתמליל השיחה עם מיכאל, שבדק ומצא כי שכר הטרחה המקובל לעסקאות מסוג זה הוא 40,000 $. עוד טענה שהיא פנתה בשאילתה ללשכת עורכי הדין כדי לוודא שיש באפשרותה להותיר חלק מהסכום שהיה ברשותה בנאמנות כשכר טרחה, ונענתה בבירור בחיוב. בעניין שכר הטרחה מצאתי שיש לקבל את התביעה נגד עו"ד מועלם.
87. כפי שנפסק (ראו ע"א 9648/16 אורהייטק GIS בע"מ נ' חן אביטן- משרד עו"ד (מיום 28.2.18)), להסכם שכר טרחה בין עורך דין ללקוחו, כללי פרשנות ייחודיים. "עם כללים אלה נמנית ההלכה שלפיה מוטל נטל הראיה וההוכחה לקיומן של הסכמות בין הצדדים על שכמו של עורך הדין, ומשלא השכיל לנסח הסכם שכר טרחה סדור כדבעי – ייזקף עניין זה לחובתו. כפי שנקבע בעבר, "האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה, ובכלל זה האחריות לנסח את הסכם שכר הטרחה באופן ברור [...], מוטלת על עורך הדין" (ע"א 9282/02 יכין דקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח (5) 20 (2004)). טעמו של כלל זה נובע מתוך הציפייה הטבעית מעורך הדין, בהיותו גורם מקצועי, החב חובת אמון וזהירות כלפי לקוחו, להסדיר את ההתקשרות בין הצדדים, ובמידת הצורך להאיר את עיני הלקוח בכל ספק, עמימות ואי-בהירות המתעוררים מההסכם (ע"א 224/76 חברת נופש ערד בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד לא (1) 449, 458 (1976))". קיימת אפוא צפייה טבעית לכך שעורך הדין יסדיר את ההתקשרות בין הצדדים, לרבות את סוגיית שכר הטרחה וההוצאות, באופן נהיר וברור, ומשהדבר לא נעשה, לא זו בלבד שמדובר בהפרת חובת הנאמנות, נטל הראיה וההוכחה מוטל כאמור על כתפי עורך הדין, ובענייננו על עו"ד מועלם.