"בחברה המשפחתית כמעט בלתי אפשרי למנוע זליגה של הסכסוך המשפחתי אל תוך הספֶרה העסקית, והדבר מעיב על הפעילות העסקית של החברה, מחבל בה ומקשה על תפקודה התקין והענייני. [...]
[..] החפיפה בין המעגל המשפחתי למעגל העסקי, והזליגה האפשרית של שיקולים משפחתיים-רגשיים להחלטות העסקיות, מאפשרות את התעוררותם של המאפיינים השליליים בחברה המשפחתית[..]".
ראו: ע' בוקשפן, א' ידין, "משפחה ועסקים – החברה כאישיות משפ(חת)טית על המפגש בין דיני החברות לחברות משפחתיות" משפטים מח תשע"ט 127, 174, 183.
79. כעת לאחר הקביעה כי החברה הינה משפחתית והיא בשליטת הנתבע, יש לבחון את מערכת החובות, הזכויות וההתחייבויות בין הצדדים בהיבטי החברה.
80. בסעיף זכויות התובעת בחברה נקבע כנקודת מוצא כי לשני הצדדים זכויות בחברה. לאחר מכן ניתן פירוט כיצד תקבל התובעת את זכויותיה בחברה: חלופה ראשונה – כי התובעת תקבל 15% מסך המניות המוחזקות ע"י הנתבע בחברה באותה עת יפדו במועד ההנפקה המיועדת לציבור ולאחר תשלום המס בגינן תשולם תמורתן לתובעת. חלופה שניה – היה ועד 31.12.2009 לא בוצעה הנפקה לציבור, תהיה לנתבע זכות ראשונים לרכוש את המניות בהתאם להערכת שווי של מעריך מוסמך. חלופה שלישית – היה והנתבע לא עשה שימוש בזכות הסירוב הראשונה לרכוש את מניותיה של התובעת, רשאית התובעת למכור את המניות לצד ג' בהתאם לבחירתה ושיקול דעתה הבלעדית.
--- סוף עמוד 18 ---
81. בסיפת סעיף זכויות התובעת בחברה קבעו הצדדים כי ההתנהלות השוטפת בחברה עד לקבלת הזכויות על ידי התובעת תהיה בידי הנתבע בלבד, ללא יכולתה של התובעת לפעול בהן או להחליט לגביהן דבר: "מוסכם בזאת כי כל זמן שמניות אלו לא נפדו ע"י האישה, או נמכרו לצד ג' כאמור, הן תשמשנה לצרכי שליטה והצבעה כמניותיו של האיש לכל דבר ועניין על פי שקול דעתו הבלעדי של האיש."
82. בחינת חובות והתחייבויות הצדדים בהסכם לגבי מימוש זכויות התובעת בחברה, מחייבת הגדרה כי יחסי הצדדים הינם יחסי אֵמוּנאוּת ביחס לזכויות התובעת בחברה:
"[..] היסוד המכונן את יחסי האמונאות הוא התחייבותו של פלוני להיות אמונאי, לאמור הסכמתו לפעול למען אדם אחר בעניין מסוים בנסיבות היוצרות יחסים של אמון. התחייבות זו מקפלת בתוכה נכונוּת לשאת בחיובי האמונאות, ובראשם חובת האמון.
[..]
באופן כללי נאמר כי כאשר לאחר הצדדים מוקנה שיקול-דעת חד-צדדי, ניתן לראות ביחסים כאלה יחסי כוח-תלות (power-dependency); וכי פּגיעוּת של הצד האחר היא יסוד חיוני ליחסי אמונאות, ומידת הפּגיעוּת תיקבע לפי הציפיות (reasonable expectations) הסבירות של הצדדים.