[..]
בחינה מקיפה של המקורות מציעה כי ניתן למצות את תוכנהּ של חובת האמון בעזרת שני כללים: איסור ניגוד עניינים וחובת גילוי מלא."
ראו: ע' ליכט "יחסי אֵמוּנאוּת בתאגיד – חובת האמון" משפט ועסקים יח, תשע"ה (דצמבר 2014), 237, 247, 249, 257.
83. במסגרת הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין נקבע כי לשני הצדדים זכויות בחברה. הנחת המוצא בין הצדדים הייתה כי יש אמון בסיסי, ואף מעבר לכך בין הצדדים, ובעיקר של התובעת כלפי הנתבע. ההסכמות לגבי החברה בהסכם הגירושין שלובות ונמשכות: מצד אחד הנתבע ממשיך ומשתמש באחוז המניות המגיע לתובעת לצרכי שליטה והצבעה כמניותיו, ומצד שני התובעת יכולה למכור את המניות לצד ג' בהתאם לבחירתה ושיקול דעתה הבלעדי. לכך יש להוסיף את זכות הסירוב הראשונה של הנתבע לרכישת המניות. מאחר והתובע הוא בעל המניות בפועל בחברה, הוא בעל השליטה בחברה והוא נושא משרה בחברה כל אלה יוצרים יחסי אֵמוּנאוּת בין הצדדים, הדורשים מהנתבע איסור ניגוד עניינים וחובת גילוי מלא.
--- סוף עמוד 19 ---
84. את התוכן של איסור על ניגוד העניינים וחובת הגילוי המלא יש למלא בנסיבות הסכם הגירושין בהתאם לאיפיוני מערכת היחסים בין הצדדים, יחסי הכוחות ביניהם ואיפיוני החברה כחברה משפחתית הנשלטת על ידי הנתבע:
"המבנה הכללי של חובת האמון ניצב אם כן על שתי רגליים: איסור ניגוד עניינים וחובת גילוי מלא. שני הכללים יוצרים יחדיו משטר משפטי מניעתי (prophylactic) – כדי להרחיק מן הפיתוי ומן העבֵרה או כדי "למנוע את הרע בטרם יארע". איסור ניגוד העניינים מתמודד, כאמור, עם העדפת העצמי של האמונאי, וחובת הגילוי המלא מתמודדת עם בעיית המידע החלקי. [..] לחלקיות המידע יש כמה מופעים, ובהתאמה, חובת הגילוי המלא פועלת בכמה מישורים. גילוי מלא מספק לנהנה, הסובל מנחיתות מידעית, מידע אשר ללא הגילוי היה בלתי ניתן לצפייה (non-observable). בכך הגילוי מקנה לנהנה אמצעים משופרים לפיקוח על האמונאי. גילוי מלא יכול לספק לנהנה גם מידע אשר ללא אותו גילוי היה בלתי-ניתן לאימות (non-verifiable). בכך הגילוי מקנה לבית-המשפט או לטריבונל אחר אמצעים יעילים להכרעה בסכסוך."
ראו: ע' ליכט "יחסי אֵמוּנאוּת בתאגיד – חובת האמון" משפט ועסקים יח, תשע"ה (דצמבר 2014), 237, 269.
85. יודגש, כי מערכת ההסכמות בהסכם הגירושין חורגת ממערכת יחסים "רגילה" של חברה מול בעל מניות. בענייננו אני קובעת כי מדובר ביחסי אֵמוּנאוּת בחברה משפחתית. זה הרקע והבסיס לפיו צריך לנתח ולפרש את ההסכם. בסיס זה ימלא בתוכן את החובות של הצדדים אחד כלפי השני לצורך ביצוע ההסכם.