--- סוף עמוד 25 ---
103. התובעת היא שהגישה את התביעה הנוכחית לביצוע ההסכם לאחר שבהליכים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו טענותיה.
104. בחינה של המחלוקות בין הצדדים מעלה כי הם נזקקים להכרעה שיפוטית לגבי האופן בו נדרש לפרש ולבצע את ההסכם. העתרות לבקשת הנתבע לדחיית התביעה לא תביא למימוש סעיף זכויות התובעת בחברה – בפרט לאור התנהלות הנתבע – אלא רק תביא לדחיית הקץ ופגיעה נמשכת בתובעת. לכך לא ניתן להיעתר.
105. אשר על כן אני דוחה את טענת הנתבע כי יש לדחות את התביעה.
4). עתירת התובעת לחיובו של הנתבע בתשלום כספי עבור המניות נכון ליום 31.12.2014
106. התובעת עותרת בסיכומיה כי בית המשפט יורה על חיובו של הנתבע לשלם לה עבור זכויותיה במניות החברה סך של 12,061,650 ₪ בהתאם לחוו"ד של רו"ח זילברשטיין. סכום זה מהווה 15% מערך מניותיו של הנתבע נכון ליום 31.12.2014, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.12.2009 ועד לתשלומם בפועל (סעיף 106(א) לסיכומים, עם זאת בסעיף 105 התבקשו הפרשי הצמדה וריבית משנת 2015 בלבד ולא משנת 2009 וכנראה הכוונה היא להפרשים משנת 2015 ולא משנת 2009).
107. לאחר בחינת ראיות וטענות הצדדים, דין טענה זו להידחות.
108. בהסכם מבחינה לשונית אין כל חלופה הקובעת כי ניתן לחייב את הנתבע לשלם לתובעת שווי כספי עבור המניות במועד נתון. האפשרות של רכישת המניות על ידי הנתבע נכתבה כחלופה המאפשרת לנתבע – על פי שיקול דעתו – זכות סירוב ראשונה לרכישת המניות על פי הערכת שווי בשנת 2010. וככל שהנתבע יסרב – או אז תוכל התובעת למכור את המניות לצד ג'.
109. התובעת טוענת כי חיוב זה אפשרי ככל שבית המשפט לצורך פרשנות ההסכם ישתמש בכלים של פרשנות צודקת לדיני החוזים, "זעקת ההגינות" ועיקרון תום הלב. הנתבע שולל זכות זו מכל וכל.
110. באף חלופה בהסכם לא נקבע כי ניתן לחייב את הנתבע לרכוש את המניות. גם בחלופה של הערכת השווי לא חוייב הנתבע לרכוש את המניות אלא רק ניתנה לו האפשרות להחליט אם לרכוש את המניות במסגרת זכות הסירוב הראשונה שהוענקה לו.
111. אכן לו הייתה מופיעה חלופה ברורה ופשוטה כי הנתבע קונה מהנתבעת את זכויותיה ניתן היה לממש זכות זו. ייתכן כי אז הייתה יכולה גם התובעת לפנות ישירות להוצאה לפועל או רק להזדקק קודם לכן להערכת שווי. אולם לשונו של ההסכם לא מאפשרת פרשנות כזו.
--- סוף עמוד 26 ---
112. העובדה כי הצדדים הוסיפו חלופה בהסכם המאפשרת לתובעת למכור את המניות לצד ג' לאחר שהנתבע מסרב לקנות את המניות ממנה במסגרת זכות הסירוב הראשונה שלו, מחזקת את הפרשנות לה טען הנתבע כי לא ניתן לחייבו לשלם לתובעת סכום כספי ללא הסכמתו.