ראו עוד: ע' בוקשפן, א' ידין, "משפחה ועסקים – החברה כאישיות משפ(חת)טית על המפגש בין דיני החברות לחברות משפחתיות" משפטים מח תשע"ט 127, 172 – בשבח אימוצם של מנגנונים אובייקטיבים, מקצועיים ועצמאיים בחברה המשפחתית.
204. התנהגותו של הנתבע לאורך השנים והעמקת אי האמון בין הצדדים לא מאפשרים לפעול באופן שנקבע בהסכם למכירה על ידי התובעת בלבד. נדרש ליתן הוראות שיאפשרו לה לקבל את זכויותיה באופן הכי קרוב ללשון ההסכם ולכוונת הצדדים.
205. הנתבע על פי חובותיו בהסכם הגירושין ושליטתו בחברה אמור לפעול בהקפדה יתרה: "על האמונאי לייחד את פעולותיו לטובת הנהנה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו". ראו: ע' ליכט "יחסי אֵמוּנאוּת בתאגיד – חובת האמון" משפט ועסקים יח, תשע"ה (דצמבר 2014), 237, 276.
אך כפי שפורט בהרחבה לא כך הוא פעל ואף לא במקצת.
206. בחלוף השנים ולאור אובדן האמון בין הצדדים ולאור אי קיום חובותיו של הנתבע על פי ההסכם, נוצרה הצדקה ליתן סעד על ידי בית המשפט כדי להביא תיקון למצב שנוצר
--- סוף עמוד 48 ---
בעקבות אובדן האמון, וזאת באמצעות מינוי כונס נכסים חיצוני אובייקטיבי למכירת המניות המגיעות לתובעת.
207. הוראה זו נובעת גם מכך שניתן לראות בהתנהלות הנתבע כהתנהלות שיש בה קיפוח של התובעת כבעלת מניות, גם אם לא במובנן הרגיל אולם לפי ההסכם לשני הצדדים זכויות בחברה והיא זכאית למכור מניות על מנת לקבל את פידיונן. במובנים אלה יש מקום להתייחס לתובעת כבעלת מניות מיעוט בחברה הלכה למעשה ולהחיל את ההלכות הנוהגות לגבי קיפוח מיעוט על הצדדים.
208. התובעת במילותיה הפשוטות פירטה בחקירתה את נקודת המוצא של אמון שהייתה בין הצדדים שאפשרה את ההסכמות בהסכם ואת השינוי שחל במהלך השנים מעת חתימת ההסכם ואת הצורך לדאוג לביצועו של ההסכם וסיום "השותפות" ביניהם בחברה: "מפני שבזמנו שחתמנו על ההסכם הלך הרוח היה בכלל שונה, חתמנו על ההסכם הזה מתוך חברות, מתוך מחשבה שהוא ידאג לטובת שנינו ובגלל זה גם השארנו את השליטה והסכמתי להשאיר את השליטה בידיים שלו, של המניות, אין לי, אין לי שום משמעות בלהישאר איתו שותפה היום בטח אחרי כל החוסר אמון והעורמה והמרמה שהיה. אני לא חושבת שמישהו רוצה להשאיר אותנו שותפים ביחד" (ראו: פרוט' מיום 14.1.19, עמ' 17 שורות 19-24).
209. סעיף 191(א) לחוק החברות קובע את הזכות במקרה של קיפוח:
"התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה."