26. התובעת טוענת כי יש ליישם את התפיסה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ולאפשר לה לקבל את זכויותיה במניות בשווי כספי. התובעת מתנגדת לקבלת המניות בעין או על ביצוע הערכת שווי חדשה ומציינת כי מזה כ-10 שנים היא נאבקת על מימוש זכויותיה. היא מציינת כי חוו"ד של רו"ח זילברשטיין עוד היטיבה עם הנתבע מאחר ובחוו"ד צויין כי קיימת לחברה הערכה של חברת BDO שם הוערך שוויה לשנת 2014 בסך של 282,000,000 ₪.
--- סוף עמוד 7 ---
27. התובעת מציינת כי בהתאם להסכם הגירושין לא הייתה הנפקה של החברה והיא הייתה אמורה לקבל את המניות להן היא זכאית בשנת 2009. מאחר שהתובעת לא קיבלה את שמגיע לה, הנתבע המשיך להחזיק במלוא המניות ויש לראותו כמחזיק "בשבי" גם בחלקה של התובעת בהן. במהלך תקופה זו המניות הושבחו ושווין עלה משמעותית. השבחה זו יש לייחס, בחלקה, גם לעצם העובדה שהנתבע החזיק במלוא המניות (כולל בחלקה של התובעת) ולא רק בחלקן.
28. התובעת מדגישה כי הנכס המרכזי שצברו הצדדים במהלך הנישואין הוא החברה, שתחילת דרכה הייתה במטבח ביתם של הצדדים. התובעת מדגישה כי מדובר בנכס אשר איננו רק הנכס המרכזי שצברו בני הזוג אלא הנכס הכמעט בלעדי (שכן הצדדים לא רכשו בית או דירת מגורים). על כן הזכויות שתקבל התובעת במסגרת תביעה זו הן בעצם הזכויות היחידות עמן תצא מנישואין בני כ-20 שנים, במסגרתם נולדו לצדדים 3 בנות.
29. התובעת טוענת כי לשון ההסכם ופרשנותו צריכים להוביל למסקנה כי היא זכאית לקבל שווי כספי מהתובע: בהסכם נקבע כי אם לא תהיה הנפקה הנתבע ירכוש את מניותיה וזאת יש להסיק מהמנגנונים שנקבעו בהסכם: מעריך שווי, זכות סירוב ראשונה של הנתבע. הנתבע היום בעלים של למעלה מ-90% מהחברה דבר שהופך את מניותיה של התובעת למיעוט משמעותי עוד יותר (סעיפים 50-51 לסיכומים).
30. התובעת מדגישה כי הנתבע לא פעל ליישומו וביצועו של ההסכם גם כאשר התנגד בהליכים המשפטיים לביטולו של ההסכם: הנתבע לא ביקש לרכוש את המניות, לא פנה למינוי מומחה שיעריך את השווי, גם כאשר נשלחו הצדדים למעריך מטעם לשכת רואי החשבון סיכל את ההערכה. הנתבע המשיך ליהנות מהחזקת מניותיה של התובעת.
31. לטענתה של התובעת, במצב שנוצר בין הצדדים היא כיום נמצאת במצב שבו היא "כלואה" עם מניות מיעוט חסרות ערך מעשי ולא קיבלה עד היום בחלוף 13 שנה ממועד אישורו של הסכם הגירושין את זכויותיה בחברה. התובעת מציינת כי הנתבע הוא בעל השליטה בחברה, לתובעת אין זכות לשכר, החברה לא מחלקת דיבידנדים אלא הנתבע ובת זוגו מושכים משכורות עתק מן החברה. כתוצאה מכך, לאיש אין רצון בזכויות מיעוט בחברה שלא מקנות לו דבר. לפיכך היא איננה יכולה למכור את מניותיה לצד שלישי לפי האופציה המופיעה בהסכם.