32. התובעת מפרטת באריכות כי פעולותיו של הנתבע בחברה בשנים האחרונות הופכות את המכירה לצד ג' חיצוני לבלתי ניתנת למימוש. בין היתר מפרטת התובעת את הפעולות הבאות שבוצעו על ידי הנתבע: העברת כל מניותיו של הנתבע שהוחזקו על ידו אישית לחברה אחרת שבבעלותו (כך שלא ניתן לקיים את שנקבע בהסכם כי התובעת תקבל שווי של מניות
--- סוף עמוד 8 ---
המוחזקות על ידי הנתבע); ריקון החברה על ידו באמצעות משיכת משכורות גבוהה על ידו ועל ידי בת זוגו, תכנית הרכישה העצמית שיזם הנתבע מול בעלי המניות ע"י החברה.
תמצית טענות הנתבע
33. הנתבע עותר לדחיית את התביעה. הנתבע טוען כי התובעת מבקשת באמצעות תביעה זו לשנות את פסקי הדין של ערכאות הערעור שקבעו כי הסכם הגירושין בין הצדדים שריר וקיים. הנתבע מתנגד לחיובו לרכוש את מניותיה של התובעת ולשלם לה שווי כספי וטוען כי הדבר מנוגד להסכם הגירושין. גם בסיכומים עתר כי בית המשפט ידחה את התביעה וייקבע כי יש לבצע את הגירושין ככתבו וכלשונו, וכי התביעה הולמת תביעה לאיזון משאבים ואינה בגדר הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 7 לחוק בתי המשפט לעניני משפחה.
34. הנתבע טוען כי הסכם הגירושין קובע כי התובעת תהיה זכאית לקבל את חלקה במניות במועד עתידי מספר שנים לאחר הגירושין מתוך שיקול כלכלי מובהק שהתובעת דרשה, כדי שחלוקת הזכויות ביחס למניות תהיה במועד לאחר כניסת משקיעים לחברה שיעלו את שוויה. הנתבע מדגיש כי אין לו בהסכם הגירושין חיוב לרכוש את חלקה של התובעת ולשלם את שווי המניות וכי התובעת רשאית למכור את המניות לצד ג' בכפוף לזכות סירוב ראשונה של הנתבע הרשאי לרכוש אותן אם יחפוץ. הנתבע שב ומדגיש בסיכומיו (סעיפים 20-22) כי את הסכום שהתובעת זכאית לקבלת עליה לקבל ממימוש מניות ומכירתן ולא מחיובו של הנתבע לשלם לה ממקורותיו את הסכום כאמור.
35. הנתבע מדגיש כי התובעת מתעלמת בסכומים הנתבעים על ידה מחיוב המס שיהיה בעת תשלום המניות, גם אם היה מסכים לרכוש את המניות. כך שאין לקבל את הסכומים השונים בהם היא נוקבת בכתבי טענותיה.
36. הנתבע טוען כי התובעת סותרת את עצמה בטענותיה השונות ויש לדחות את טענותיה לגבי שותפות כלואה ביחס לחברה ולמניותיה. בכתב ההגנה ציין הנתבע כי הוא אינו בעל מניות "כל יכול" בחברה ויש 7 בעלי מניות הכוללים אותו, קרן הון סיכון מהגדולות בישראל, משקיע בינלאומי המשקיע בעולם בתחום ****, *****, חברת השקעות מהוותיקות והמרכזיות במשק ושתי חברות החזקות משפחתיות גדולות. הוא מציין כי המשקיעים הם משקיעי מיעוט אשר ביצעו את היקף ההשקעות לאחר גירושי הצדדים ומניותיהם סחירות בכל מועד שיבחרו. בסיכומים הוא מציין כי חוו"ד רו"ח זילברשטיין התייחסה לפרמטרים האופיינים לחברה לצורך הערכת השווי ולקחה בחשבון את שכרו של הנתבע ובת זוגו ואת אופן השליטה בחברה ולא נקבע בחוו"ד של רו"ח זילברשטיין כי המניות לא ניתנות למימוש.