(4) תשובת המדינה
222. המדינה טוענת כי הפיצוי בשל בית מגורים, כמו גם התשלומים הנלווים והמענק האישי המוקנים למפונים מכוח החוק, עומדים במבחן החוקתי ומהווים, כלשון סעיף 1(2) לחוק, "פיצויים הוגנים וראויים, בנסיבותיו המיוחדות של הענין". המדינה סבורה כי הכלים המשפטיים הרגילים שבדיני החוזים והנזיקין ובדיני ההפקעות אינם ערוכים לתת מענה הולם לתוצאות הפינוי, וחסר זה, כך נטען, מתמלא על-ידי חוק
--- סוף עמוד 632 ---
יישום ההתנתקות. חוק זה, כך טוענת המדינה, קובע הסדרים מפורטים המעמידים לרשות המפונים מערך שלם של פיצוי כולל וייחודי בכל התחומים הרלוונטיים, ובהם בתי המגורים. בהקשר זה מדגישה המדינה בטיעוניה כי מסלולי הפיצוי השונים שנקבעו בחוק וכן המענקים והשיפוי הנלווים אליהם נועדו להבטיח כי יעמדו לרשות המתיישבים המשאבים הדרושים על-מנת לבנות את חייהם במקום חדש לאחר הפינוי. המדינה מוסיפה וטוענת כי המנגנון שנקבע בחוק לצורך מתן הפיצוי הינו מהיר, יעיל, שקוף ושוויוני, והוא כולל ערעורים בזכות בפני שתי ערכאות שיפוטיות. בצד מנגנון זה, כך מדגישה המדינה, הוקמה על-פי החוק ועדה מיוחדת (ראו סעיף 137 לחוק) לצורך טיפול במקרים חריגים, וכן הותיר המחוקק בידי המפונים ברירת עילה על-פי הדין הכללי כנגד ויתור על הזכויות שמעניק החוק. עד כאן טענותיה הכלליות של המדינה, ומכאן אל תשובתה לטענות הספציפיות שהעלו העותרים באשר לפיצוי בשל בית מגורים, באשר לתשלומים הנלווים ובאשר למענק האישי.
הפיצוי בשל בית מגורים
223. מסלול א': המדינה מציינת כי הפיצוי עבור בית המגורים במסלול זה נועד לאפשר לכל מי שהיו בעלי זכות בבית מגורים בשטח המפונה אך לא התגוררו במקום ביום הקובע, והם אינם עונים לתנאי הזכאות הנדרשים לצורך מסלול ב', לרכוש בית חלופי. לצורך כך בחר המחוקק מודל פיצוי המשקף עלויות בנייה בערכי כינון, המאפשר רכישה או בנייה של בית דומה חדש, ואילו גילו של בית המגורים המפונה וכן נתונים נוספים שיש בהם כדי להפחית את הפיצוי אינם מובאים בחשבון על-פי מודל הכינון שנבחר כאמור. המדינה מוסיפה ומציינת כי רכיב הקרקע הובא בחשבון לצורך קביעת סכומי הפיצוי במסלול א', אלא שרכיב זה הינו מינימלי נוכח שוויין של הקרקעות בשטח המפונה, ועל-כן אין לו השפעה ממשית על שיעור התעריפים שנקבע. עוד מציינת המדינה כי לצורך רכישת קרקע לבניית בית חלופי עומדת בפני זכאֵי מסלול א' האפשרות לקבל קרקע המשווקת על-ידי המדינה בשווי מינימלי בגולן, לאורך קו העימות מול לבנון או בשדרות. אשר לתעריפים עצמם מציינת המדינה כי אלה נקבעו בהתחשב בנתונים המופיעים בחוברת "דקל", הסוקרת עלויות בנייה סטנדרטיות והמקובלת כבסיס לאומדנים ושמאויות בתחום זה בישראל. כמו כן מבוססים התעריפים על הערכות של השמאי הממשלתי שניתנו לאחר ביקור בשטח. המדינה מוסיפה ומציינת כי לתעריפים שגיבש השמאי הממשלתי נוסף, בכל טיפוסי הבנייה, סך של
450 ש"ח למ"ר בעקבות הדיונים בהצעת החוק שהתקיימו בוועדות הכנסת. עוד טוענת המדינה כי החישוב הרגרסיבי של התעריף לגבי בתי מגורים ששטחם עולה על 160 מ"ר תואם את כללי השמאות המקובלים המכירים בכך שעלות הבנייה השולית פוחתת ככל