317. נרים עתה מבטנו מפרטי ההוראות בעניין הפיצוי ונתבונן בנושא הפיצוי על עסקים במבט-על. נקודת המוצא היא שיש לבדוק את "השורה התחתונה" ולא כל פרט בנפרד. הטענה המרכזית בעניין הפיצוי בגין עסקים היא שהפיצוי לעסקים במסגרת החוק אינו מעניק למפונים את השווי ה"נכון" של נכסיהם. הנחת המוצא של העותרים השונים היא כי בדין הכללי או לפי דיני ההפקעה היו לפחות חלק מבעלי העסקים זוכים לפיצוי גבוה יותר. אם יאופשר למפונים להגיש שומה פרטנית, הם יוכלו לתת ביטוי לשווי האמיתי של נכסיהם. כבר עמדנו על כך שנתונים רבים ב"נוסחאות" הם נתונים פרטניים, אם כי לא כל הנתונים.
318. כפי שבואר, אנו מוכנים לקבל כי בהשוואת פרט זה או אחר של חוק יישום ההתנתקות לדיני ההפקעה או לדין הכללי נמצא שאכן עשוי להיות, בפרט זה או אחר, פיצוי-חסר. חוק יישום ההתנתקות והדין הכללי קובעים בהקשרים שונים הסדרים שונים. כך למשל ראינו כי יש בחוק מענק גלובלי של עד 10% מסכום הפיצוי למפעל העובר לתחומי ישראל בתנאים המפורטים בסעיף 70(א). המדינה מציינת בתגובתה כי הפיצוי לפי סעיף 70(א) "אמור" לפצות על הוצאות העברה והסתגלות. ציינו כי ייתכן שכך הוא, וייתכן שהסכום שיינתן לא יספיק. המענק הכולל לפי סעיף 70(א) עשוי להיות נמוך מהוצאות פרטניות הקשורות בהעתקת העסק או גבוה מהן.
319. בדומה, אין בחוק יישום ההתנתקות אפשרות להגיש שומה פרטנית לגבי עסקים, בעוד שבמסגרת תביעה לבית-המשפט זכאי התובע להגיש חוות-דעת מטעמו בעניין שווי העסק. במסגרת חוות-דעת המוגשת לבית-המשפט נותן חוות-הדעת אינו כפוף למכפילים ענפיים, הוא יכול לנסות להראות בדרכים אחרות כי תזרים המזומנים המהוון הצפוי לעסק פלוני גבוה מהסכום שאליו מגיעים באמצעות הנוסחה בחוק ליישום ההתנתקות. בלשון אחרת: יכול הוא לנסות להוכיח ששוויו של העסק גבוה יותר. גם במסגרת המסלול הנכסי יכול שמאי לטעון בתביעה לפי הדין הכללי כי שווי המבנה עולה על הסכום המתואם שהושקע בו. דרך זו של הגשת חוות-דעת פרטנית חסומה כאמור בפני הזכאי התובע מכוח חוק יישום ההתנתקות. כך, ייתכן כמובן גם ההפך: ששוויו הנוכחי של המבנה קטן מהעלות המתואמת, ובכל זאת יינתן פיצוי לפי העלות המתואמת. הטענה בדבר היעדר אפשרות להגיש שומה פרטנית עומדת במרכז הדיון בפיצוי בגין עסקים. במבט ראשון יש בטענה כדי לשבות את הלב, ואולם אף שבטענה זו או אחרת של העותרים יש לכאורה ממש, בסופו של יום ובמבט כולל אין עילה להתערבותנו בחקיקה: ראשית, העותרים והמומחים מטעמם לא הראו כי הפיצוי