343. עם זאת הבהירה המדינה – עוד בתגובתה הראשונה לעתירה זו – כי נעשים מצדה ניסיונות לקידום נושא הקצאתן של קרקעות חלופיות לחקלאים. ראשית, משרד החקלאות גיבש – בשיתוף עם החטיבה להתיישבות, מינהל מקרקעי ישראל והמינהלה – כמה תכניות להעתקת הפעילות החקלאית של מתיישבי חבל עזה לתחומי מדינת ישראל. במסגרת זאת הוצעו לחקלאים שתי חלופות: התיישבות חקלאית ביישובים שהוקמו בחבל אשכול ("יישובי חלוצית"), לחלופין אכלוס נחלות קיימות ביישובי הנגב. לדברי המדינה, שתי חלופות אלה נדחו על-ידי המתיישבים, בין היתר בשל רצונם להתגורר עם יתר המפונים באזור ניצנים. לאור זאת הוצעה לחקלאים חלופה נוספת, שלפיה יוכל כל חקלאי לבחור כרצונו, בנפרד, את מקום מגוריו ואת המקום שאליו
--- סוף עמוד 684 ---
יעתיק את פעילותו החקלאית (לא צוין מה הייתה עמדת החקלאים בנוגע להצעה זו). שנית, הוצעו לחקלאים מחבל עזה הצעות שונות בנוגע לשטחים חלופיים בדרום הארץ, אך אלה נדחו על-ידיהם, ככל הנראה בשל רצונם לקבל קרקע באזור אחר. שלישית, הוצעה לחקלאים תכנית להקצאת קרקע חלופית באחת מן הקרקעות האלה: 3,500 דונם באזור ניר יצחק; 1,800 דונם באזור נחל עוז; 7,000 דונם באזור מושבי הנגב; 700 דונם במבקיעים. לפי תכנית זו, תממן החטיבה להתיישבות את הכשרת השטח, ואילו החממות ובתי האריזה יוקמו על-ידי החקלאים באמצעות כספי הפיצויים והמענקים שהם יקבלו לפי החוק, בתוספת התשלומים שיוענקו להם לפי החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, תשמ"א-1980 (שלהם הם זכאים, לפי סעיף 70 לחוק יישום ההתנתקות, נוסף על התשלומים לפי החוק). עם זאת הדגישה המדינה כי טרם אושרה הקצאתם של השטחים המוזכרים לעיל על-ידי ועדת השרים לענייני התנתקות בשל התנגדותם של חלק מחברי הוועדה. כן צוין כי לשם הכשרת השטח בנחל עוז יידרשו, לפי ההערכה, כשלושה חודשי היערכות (שיחלו ביום החלטת הממשלה על אישור הקצאת הקרקע).
344. עמדתה הראשונית של המדינה (בתגובתה הראשונה לעתירה) הייתה כי הגם שבסעיף 3(ד) לתוספת השניה נקבעה אופציה שלפיה יוכלו בעלי הנחלות החקלאיות לקבל נחלה חלופית בישראל מתוך מאגר של נחלות שינוהל על-ידי מינהלת ההתנתקות, הרי שבפועל המנגנון הקבוע בסעיף זה איננו ישים משום שאין אפשרות ריאלית להקים מאגר נחלות אמיתי שיוכל לשמש את החקלאים. זאת משום שהקצאת נחלה מתוכו תחייב ממילא לקבל בעתיד את הסכמתה של האגודה השיתופית הרלוונטית.