412. קראנו את טיעוני בעלי-הדין, מזה ומזה, והוספנו ושמענו מפיהם השלמות טיעון. אחרי כל אלה דעתנו היא כי יש לדחות את טיעוני העותרים בנושא הפרתה של זכות השמיעה, ומשני טעמים עיקריים אלה: אחד, נמצא לנו כי העותרים – כיישובים העומדים להתפנות – השמיעו גם השמיעו את טענותיהם, ושניים, כי בנסיבות העניין לא עמדה להם לעותרים היחידים זכות, כטענתם, להשמיע טענות.
מיצוי זכויות השמיעה
413. תכנית ההתנתקות היא אחת מן התכניות המפורטות, המורכבות והרגישות ביותר בהיסטוריה הקצרה של ישראל. בעיקרה, התכנית היא תכנית לאומית-מדינית-ביטחונית, וההחלטה עליה – החלטה שאושרה בידי ממשלת ישראל ובידי הכנסת – הייתה החלטה שנכרכו בה שיקולים רבים ושונים – פוליטיים, מדיניים, ביטחוניים, דתיים, רגשיים, לאומיים, בין-לאומיים, כלכליים ועוד. התכנית עצמה, על כל היבטיה, עומדת זה זמן בראש סדר היום הציבורי. היא נדונה בכל פורום שניתן להעלות על הדעת – בממשלה, בקבינט, בכנסת, בוועדות כנסת, בין גורמי מקצוע, בתקשורת ובציבור הרחב – נתקיימו בעניינה עשרות ומאות ישיבות, ונכתבו עליה אלפים של עמודי פרוטוקול ועוד אלפים רבים של עמודי דפוס.
414. המתיישבים ונציגיהם נטלו חלק פעיל בתהליך על כל שלביו וזכו אף להשמיע דבריהם בפני ועדות הכנסת וחברי-הכנסת, בפני הממשלה, בפני גורמי המקצוע ובמסגרות ציבוריות שונות. כפי שמסבירה המדינה בתשובתה – והעותרים לא חלקו על
--- סוף עמוד 716 ---
כך – ראש-הממשלה עצמו נפגש עם חלק מראשי המועצות והמתיישבים עד שאלה החליטו לנתק קשר עמו. על ניתוק הקשר אין להם למתיישבים להלין אלא על עצמם בלבד, ונוסיף כי לא שמענו טענה כי ראש-הממשלה סירב או מסרב להיוועד עמהם אף היום. נציגי המתיישבים – ראשי יישובים, אנשי מקצוע, יועצים משפטיים והמתיישבים עצמם – השתתפו בישיבות ועדות הכנסת שעסקו בתכנית ההתנתקות ובחקיקת החוק. כן הופיעו אלה לפני גורמי המקצוע שעסקו בתכנית והשמיעו את עמדתם בנושאים שהיו על סדר היום. עמדות המתיישבים זכו לייצוג נרחב בממשלה, בכנסת ובציבור גם באמצעות חברי-כנסת, שרים ושרים לשעבר התומכים בעמדותיהם והנאבקים בתכנית ההתנתקות. לא נשכח גם את הדיון הציבורי רחב-ההיקף המתנהל באמצעי התקשורת ובציבור בישראל, דיון שנשמעות בו עמדות המתיישבים בהרחבה רבה. כן נשמעות עמדות אנשי-מקצוע – לרבות קציני צבא בכירים – ועמדות פוליטיקאים מכל קצות הקשת הפוליטית.