415. אם אין די בכל אלה, הנה כפי שלמדנו מן הדיונים בעתירות שלפנינו, המגעים בין המתיישבים לבין הממשלה וגורמי המקצוע נמשכים והולכים גם בימים אלה, והמתיישבים מחזיקים בצינור הידברות המאפשר להם להביע עמדתם בסוגיות שונות הקשורות לפינוי, לרבות בעניין מועד הפינוי. ראיה לדבר תימצא בתיקון צווי הפינוי המקוריים ודחיית הפינוי עד ליום י' באב תשס"ה (15 באוגוסט 2005), דהיינו עד לאחר עבור תקופת בין-המְצרים. קולם של המתיישבים ותומכיהם נשמע בהרחבה באמצעי התקשורת ובשיח הפוליטי, ואין ספק כי יכולים היו – ויכולים הם אף כיום – להשמיע כל טענה שביקשו ושמבקשים הם להשמיעה.
416. המקובץ מן האמור הוא כי המתיישבים זכו להשמיע את עמדותיהם בהרחבה, ובכל נושא, וכי החלטת הממשלה על הפינוי ועל היקפו לא נתקבלה בחלל ריק אלא לאחר שנתקיים דיון רחב-היקף, ולאחר שטענות המתנגדים לתכנית היו נגד עיניהם של הממשלה, ראש-הממשלה ושר הביטחון לעת קבלת ההחלטה על הפינוי ולעת חתימת צווי הפינוי. אכן, נתקשה להעלות על דעתנו טענות שטרם נשמעו או טענות שהמתיישבים נמנעו מהעלותן לפני הגורמים המכריעים. בנסיבות אלו, כך סבורים אנו, נשמעו-גם-נשמעו טענות המתיישבים: לאורכן, לרוחבן ולעומקן. אמת, נסכים עם העותרים כי לא נתקיים הליך שימוע כמקובל – הליך שבו מוזמן אדם להשמיע טיעוניו לפני הרשות, ומשמיע הוא טיעוניו כמוצע לו. אלא שידענו, ומכבר, כי "דרכי השמיעה רבות הן ומגוונות ומשתנות על-פי הנסיבות" (בג"ץ 161/84 חברת ווינדמיל הוטל בע"מ נ' שר הפנים [162], בעמ' 796), וכי "חובת השמיעה הרבה גוונים לה, השונים ומשתנים לפי הנסיבות..." (בג"ץ 335/68 המועצה הישראלית לצרכנות נ' יו"ר ועדת החקירה לענין מתן
--- סוף עמוד 717 ---
שירותי גז (להלן – פרשת המועצה הישראלית לצרכנות [163]), בעמ' 334). ובמקום שבו מבקשים להישמע אלפי יחידים, כבענייננו, עשויה השמיעה שתקוים בדרך שתותאם במיוחד למספר הנפגעים למשל בשמיעת נציגים או ארגונים יציגים (ראו והשוו: זמיר בספרו הנ"ל (כרך ב) [231], בעמ' 803; רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו (להלן – פרשת הפניקס הישראלי [164]), בעמ' 86). כך היה בענייננו-שלנו. בתתנו דעתנו על תכנית ההתנתקות האמורה להשפיע על תושבי המדינה כולם, ובלא לכחד כי בעיקר עומדת היא להשפיע על למעלה מתשעת אלפים מתיישבים המבקשים כי דבריהם יישמעו, נמצא לנו כי טענות המתיישבים נשמעו באורח הולם.