--- סוף עמוד 731 ---
וכדברו של השופט א' גולדברג בבג"ץ 411/89 תנועת נאמני הר הבית וארץ ישראל נ' מפקד משטרת מרחב ירושלים [180], בעמ' 21:
"...[]בחינת סבירותם של האמצעים שבידי המשטרה לנקוט כדי להבטיח את הסדר הציבורי בעת התהלוכה אינה נעשית על-פי אמת מידה תיאורטית, אלא בהתחשב במכלול הנסיבות הקונקרטיות, ובכלל זה נסיבות של הזמן והמקום".
(ראו עוד בג"ץ 4112/99 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' עיריית תל-אביב-יפו [181], בעמ' 417-416). כך על דרך הכלל וכך בענייננו. משבאים אנו לבחון את השאלה אם מועד הפינוי שנקבע בצווי הפינוי עומד במבחני המידתיות והסבירות, אין אנו עושים בחלל הריק או באורח מופשט נטול-הקשר. שומה עלינו לבחון אם בנסיבות הקונקרטיות שבפנינו – נסיבות הזמן, המקום והמסגרת שבה עושה המדינה – פעולת הרשות פעולה מידתית היא.
446. הנה-כי-כן, לא הרי פינוי כהרי פינוי. לא הרי פינוי מפאת התרעה על רעידת אדמה קשה העומדת להתרחש תוך 24 שעות כהרי פינוי של דייר מדירה עקב אי-תשלום שכר דירה, ולא הרי פינוי מפאת התקפת אוויר קשה כהרי פינוי בשל הסגת גבול. אכן, נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה, מהן נוצקים השיקולים מכאן ומכאן, והן שתלמדנה אותנו על עוצמות האינטרסים והזכויות המתנגשים ביניהם. שקלול האינטרסים הספציפיים בנסיבות הנתונות הוא שיכריע את הכף. ומה בענייננו?
447. לא נכחד כי תקופת הפינוי שנקבעה בצווי הפינוי – תקופה בת כשישה חודשים – תקופה קצרה היא. אמנם, המתיישבים ידעו תקופה לא קצרה קודם פרסום הצווים כי תכנית ההתנתקות קורמת עור ומעלה גידים, ולכאורה יכולים היו להיערך לקראתה. ואולם יש ממש בטענתם כי האמינו שיעלה בידיהם, באמצעים דמוקרטיים, למנוע את קבלתה ויישומה, וכי חוק יישום ההתנתקות לא יזכה לרוב בכנסת. חמישה חודשים ועשרים ושישה ימים הם אפוא חמישה חודשים ועשרים ושישה ימים, לא פחות אך גם לא יותר. ועוד נסכים, כי תקופת חודשים זו של כשישה חודשים תקשה על המתיישבים ותעצים את הפגיעה בהם הן מבחינה פיננסית הן מבחינה נפשית. כן יש בו בפינוי המהיר כדי להקשות על התארגנות לקראת התיישבות מחדש, הגם שלא ניתן להתעלם מסירובם של המתיישבים לשתף פעולה עם הרשויות בפינוי מסודר של חבל עזה וצפון השומרון. אחרי כל אלה, השאלה הנשאלת היא אם פגיעות אלו במתיישבים,
--- סוף עמוד 732 ---
פגיעות חמורות ככל שהן, מכריעות הן את הכף במשקלן אל-מול האינטרסים העומדים מנגד, האינטרסים המדיניים והביטחוניים.