ביקורת שיפוטית על החלטות מדיניות
מבוא
4. הלכה עמנו זה מכבר כי רשויות השלטון כולן כפופות לביקורת שיפוטית. הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על פעולות שלטוניות הורתה בהוראת חוק חרותה. סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה מורה כי בית-משפט זה, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, מוסמך "לתת צווים לרשויות המדינה... לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה..." הוראת סעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והוראת סעיף 4 לחוק-יסוד:
חופש העיסוק
--- סוף עמוד 755 ---
מורות כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". מכך נובע שחוק הפוגע בזכות יסוד חוקתית הוא חוק לא חוקתי, ועל-כן ניתן להצהיר על בטלותו, ככל שהוא אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ככל שאינו לתכלית ראויה או ככל שפגיעתו אינה מידתית (ראו: ע"א 6821/93 (להלן – פרשת בנק המזרחי [35]), בעמ' 354; בג"ץ 1715/97 (להלן – פרשת לשכת מנהלי השקעות [36], בעמ' 383).
נוסף על אלו, סמכות הביקורת השיפוטית מייסדת עצמה על תפיסות יסוד חוקתיות, ובראשן ההכרח להבטיח את "שלטון החוק בשלטון" (בג"ץ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל (להלן – פרשת פנחסי [184]), בעמ' 698; היא נותנת ביטוי לעקרון הפרדת הרשויות במובן של יצירת "...איזון ובקרה הדדיים בין הרשויות השונות" (בג"ץ 73/85 סיעת "כך" נ' יושב-ראש הכנסת [185], בעמ' 158); היא משקפת את שלטון החוק הפורמאלי והמהותי (בג"ץ 6163/92 הנ"ל [92], בעמ' 274; זמיר בספרו הנ"ל (כרך א) (להלן – זמיר [231]), בעמ' 71; היא הכרחית כדי למנוע שימוש לרעה בכוח ופגיעה בחירות שלא כדין ולהבטיח את עקרון חוקיות המינהל (זמיר שם [231], בעמ' 71); היא נותנת ביטוי לעיקרון שלפיו הכול שווים בפני החוק (פרשת פנחסי [184], בעמ' 698); בלעדיה הופך שיקול-הדעת השלטוני לבלתי מוגבל, ואין זר מכך לאופיו הדמוקרטי של משטרנו (השוו בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים (להלן – פרשת קנדל [186]), בעמ' 528).
מכוחן של תפיסות יסוד אלו הוכרה סמכות הביקורת השיפוטית על הרשות השלטונית – בין שמדובר בדברי חקיקה ובין שמדובר בהחלטות שלטוניות אחרות – כ"אבן פינה בדמוקרטיה המכבדת את שלטון החוק" (השופט ריבלין בבג"ץ 1993/03 הנ"ל [66], בעמ' 835-834). אכן, אין רשות שלטונית קונה לעצמה חסינות מפני ביקורת שיפוטית (בג"ץ 9070/00 ח"כ לבנת נ' יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט (להלן – פרשת לבנת [187]), בעמ' 808).