"...נקודת מבט זו של 'כפיפות' הנציג לבוחר נתקלת בשני קשיים עיקריים: מן הבחינה הפרקטית, אין הנציג יכול לכבול מראש את שיקול דעתו (שכן השלטון אמור להתמודד עם קשיים חדשים מדי יום), ואין הוא יכול לחזור לבוחר בכל עניין ועניין (מה גם שלא ברור כיצד יזהו את הבוחר במנגנון של הצבעה חשאית). כמו כן ככל ששלטון מבוסס על יצירת קואליציות הרי שנדרשת גמישות בשיקול הדעת של הנציג על מנת שיוכל להגיע לפשרות ולקונסנסוס עם קבוצות אחרות. היות שהחברה שסועה (ברמה כזו או אחרת), הנציג צריך להיות בעל יכולת לצמצם את השסעים על מנת להגיע להכרעה, או למעשה, לסטות מן השיוך של השסע שבחר בו. מכאן ברור
--- סוף עמוד 783 ---
ש'מנדט אימפרטיבי' טהור, כלומר כפיפות מלאה של הנציג לבוחר, איננו מעשי" (מרזל [233], בעמ' 127).
עם זאת, "ככל עקרונות, דוקטרינות וכללים אחרים במשפט" – דברי חברי, השופט מ' חשין, ברע"פ 5877/99 יאנוס נ' מדינת ישראל [197], בעמ' 112 – אף חופש הפעולה הפרלמנטרי אינו בלתי מוגבל. מנדט "חופשי" אין משמעו מנדט "מוחלט". סמכות בלתי מוגבלת – יהיו מאפייניה אשר יהיו – זרה היא על-פי טבעה לשיטתנו המשפטית. אכן, איננו מכירים בשיקול-דעת בלתי מוגבל, שהרי "...אבסולוטיזם – נאור ככל שיהיה – הינו אויב החופש" (פרשת קנדל [186], בעמ' 528); איננו מכירים בזכויות "מוחלטות", שהרי "...זכויות האדם אינן זכויותיו על אי בודד... הן זכויותיו כחלק מחברה" (בג"ץ 7015/02 (להלן – פרשת עג'ורי [10]), בעמ' 365); כך גם איננו מכירים בחופש פעולה פרלמנטרי "מוחלט" (וראו גם פרשת ולנר [83], בעמ' 803).
מעמדה החוקתי של המפלגה וחובת הנאמנות
22. כאמור, חופש הפעולה הפרלמנטרי אינו בלתי מוגבל. בשורה של פסקי-דין שיצאו מלפני בית-משפט זה הוטעם כי המפלגה הפוליטית והסיעה הפרלמנטרית הינן "יחידות חוקתיות" (פרשת שליט [195], בעמ' 364), וכי מפלגה פוליטית, המשתתפת בבחירות לכנסת, ממלאת תפקיד חוקתי (שם); מעמדה החוקתי של הסיעה הפרלמנטרית – שממנו נובע, בין היתר, מרחב התמרון הרחב הנתון לה – הוא שטר וחובה בצדו. נובעת ממנו החובה לפעול בנאמנות. עמד על כך השופט ברק:
"סיעה בכנסת היא יחידה קונסטיטוציונית. מפלגה פוליטית, המשתתפת בבחירות לכנסת, ממלאת תפקיד חוקתי. לסיעה ולחבר הכנסת יש תפקיד ציבורי על-פי דין. אין הם אך גופים מהמשפט הציבורי. סיעה פרלמנטרית או חבר-כנסת, החותמים על הסכם פוליטי, אינם פועלים לעצמם. הם משמשים נאמנים של הציבור" (שם, שם).