והוסיף השופט מ' חשין בפסק-הדין נושא הדיון הנוסף:
"...נוסיף את המובן מאליו, שראוי הוא חוק היסוד כי יזכה אותנו בהשראת פרשנות. ערוגת-ורדים שתל המחוקק בגן המשפט, וניחוחם יעלה באפנו. נפרש חוקים שלעבר ובושמו של חוק היסוד ישרה עלינו. ואולם לעולם ננוע באותם מעגלות שהוצבו בדין הקודם..." (דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל [207], בעמ' 643).
בשורה ארוכה של פסקי-דין עמד בית-משפט זה על כך שפירושם של דברי חקיקה צריך שייעשה באופן המצמצם את הפגיעה בזכות הקניין. ברוח זו כתבה השופטת דורנר, בעת שדנה ביחס בין פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הצבור) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כי:
--- סוף עמוד 795 ---
"אכן, הפקודה קדמה לחוק היסוד, ועל-כן אין בהוראותיו כדי לפגוע בתוקפה (סעיף 10 לחוק היסוד). עם זאת, על פירושה ועל הפעלת שיקול-דעת מכוחה חל סעיף 11 לחוק היסוד. על-פי סעיף זה, מחויבות כל רשויות השלטון – לרבות בית המשפט – לכבד את הזכויות המעוגנות בחוק היסוד, ככל שהדבר מתיישב עם החיקוקים התקפים שעל יסודם הן פועלות. חובה זו על בית המשפט למלא על-ידי פרשנות דווקנית של הוראות חוק המתירות לפגוע בזכות הקניין, שתיתן ביטוי למעמדה של זכות הקניין כזכות יסוד חוקתית, על-חוקית. ממעמד זה מתחייב איזון חדש בין האינטרס הציבורי לבין זכות היסוד. מחובה זו, הנגזרת מסעיף 11 לחוק היסוד, עולה גם כי יש לשוב ולבחון אם הפסיקה הקיימת, המתייחסת לתחיקה שתוקפה נשמר, הולמת את הוראות חוק היסוד..." (דנג"ץ 4466/94 הנ"ל [87], בעמ' 85).
דברים דומים השמיע השופט זמיר בע"א 1188/92 הנ"ל [86], בעמ' 483:
"אכן, חוק היסוד אינו פוגע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד (סעיף 10), ובכלל זה חוק התכנון והבניה. אולם הוא בהחלט עשוי להשפיע על פירוש הדין. הפירוש, כיום יותר מאשר בעבר, צריך לפעול בכיוון של צמצום הפגיעה בזכות הקנין".
ואכן, רבים הם שדות המשפט שהושפעו ממעמדה החדש של הזכות לקניין. באורח בלתי ממצה ניתן למנות את דיני הפקעת הקרקעות, שבהם נקבע כי על סמכות ההפקעה להתפרש באופן שיחזק את ההגנה על זכות הקניין (פרשת קרסיק [109], בעמ' 699-698); את דיני התכנון והבנייה (בג"ץ 7250/97 סולימאני נ' שר הפנים [208]); אף עניינים שבסדר דין פלילי, כגון חילוט רכוש (בש"פ 3159/00 רבין נ' מדינת ישראל [209]).
הנה-כי-כן, העלאתה במדרג הנורמטיבי של הזכות לקניין חלחלה לתוך שדות משפט רבים ומגוונים והשפיעה הן על האופן שבו יש לגשת לפירוש דברי חקיקה, הן על נקודת המוצא הנורמטיבית ככל שדברים אמורים באיזון בין זכויות הקניין לאינטרסים אחרים.