אלוף (מיל') שלמה גזית (ראש אמ"ן לשעבר):
"לאחר ספטמבר 2005 אנו עלולים למצוא 'סופר קסאם' שטווח הפגיעה שלו מגיע גם לאשקלון... סביר כי בתוך זמן לא רב נעמוד בפני ירי של מגמות וקסאם גם מהגדה. פצצות וטילים אלה יפגעו בכפר-סבא ואולי אף יגיעו לנתניה".
אפרים הלוי (ראש המוסד לשעבר):
"אחרי מימוש ההתנתקות תעמוד ישראל בפני מצוקה מדינית, שלא ידענו כמוה שנים".
שבתי שביט (ראש המוסד לשעבר):
"תוכנית ההתנתקות מכשילה את עצמה. יוצרת מציאות של חוסר יציבות. התוכנית לא יוצרת שיווי משקל מינימלי המאפשר דו-קיום לאורך זמן".
37. חבר-הכנסת בנימין נתניהו הוא שר בכיר בממשלת ישראל ושימש בעבר הלא-רחוק גם כראש-ממשלה, לפיכך מותר להניח כי דבריו לא היו נאמרים לולא הכיר את העובדות העדכניות כולן, גם את אלו שנציגי המשיבים אשר הופיעו בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ובאי-כוחם של המשיבים שטענו בפנינו השתדלו להותירן עמומות. חשובה לא פחות היא העובדה כי דבריהם של שר האוצר, הרמטכ"ל היוצא, ראש שירות ביטחון כללי ואותם אנשי ציבור שמדבריהם הבאתי בסעיף (ו) לעיל, מאמתים את הסכנות שעליהן הצביע האלוף עמידרור בחוות-דעתו. אולם בכך לא סגי,
--- סוף עמוד 809 ---
הואיל וגם ראש-הממשלה הביע בעבר דעות דומות, ועל-כן המעט שהיו המשיבים חייבים לעשות, ונמנעו ממנו, הוא להסביר לבית-המשפט את מה שלא טרחו להסביר לציבור הרחב, היינו מה גרם לממשלה לאותה תפנית דרמטית בהתנהלות שאפיינה אותה עד לפני זמן לא רב. אותו הסבר ראוי היה שיינתן גם כדי להבהיר לאזרחי ישראל מהי אותה תכלית המצדיקה לא רק את עקירתם של אלפי מתיישבים ממקומם, אלא גם את חשיפתם שלהם לגל טרור מחודש, שגורמי ממשל וגורמים ביטחוניים כה בכירים מתריעים מפניו.
את החסר במישור העובדתי ביקשו העותרים בבג"ץ 1661/05 להשלים על-ידי זימונו של הרמטכ"ל לעדות מתוך הנחה שהוא יוכל להסיר את מעטה המסתורין בכל הנוגע לסכנות הנובעות מתכנית ההתנתקות. אולם המשיבים התנגדו לכך, משל אמרו כי שיקוליהם אינם מעניינו של הציבור, ואף לא של בית-המשפט הגבוה לצדק, באשר אלה חסינים מפני ביקורת שיפוטית. לדאבוני, עמדה זו לא הייתה מקובלת עליי כלל וכלל לא כאזרח המדינה ולא כשופט בבית-משפט זה, ועל-כן סברתי כי נכון להיעתר לבקשת העותרים ולזמן את הרמטכ"ל. ומה אעשה וגם בעניין זה נותרה דעתי במיעוט בקרב חבריי?
לנוכח כל אלה, ואם דעתי הייתה נשמעת, היינו קובעים כי אותה תכלית העומדת בבסיס הפגיעה בזכויות יסוד של העותרים לא זו בלבד שלא התבררה דייה, אלא שמהנתונים שהוצגו בפנינו ברור עתה כי בתכנית ההתנתקות כרוכות סכנות מרחיקות לכת אשר הופכות את אותה תכלית גם ללא ראויה.