(ב) בביצועם כרוכה פגיעה שאין קשה ממנה בזכויות יסוד של היחיד ושל הכלל, פגיעה שאינה מידתית ושלא ל"תכלית ראויה" מוכחת;
(ג) סופם שהם יובילו לימים קשים, ואף לערעור זכותו של העם היהודי להתיישב בארץ-ישראל, וכוונתי לא רק בשטחים השנויים במחלוקת, אלא גם באלה שלגביהם קיימת הסכמה בקרב הציבור שעל ישראל להחזיק בהם בכל הסדר עתידי.
החלטה זו וחוק זה תרופתם היא אחת – להתבטל ולעבור מן העולם, וכך הייתי מציע לחבריי לעשות לו רק נשמע קולי.
לבסוף, נטלתי לעצמי חירות להוסיף מילים מספר בנימה אישית. אכן, הרביתי בחוות-דעתי במילות ביקורת ובדברי תוכחה, אולם לא עשיתי זאת כדי להוסיף ריב ומחלוקות, אלא רק כדי להביע את אשר אני מאמין בו בכל נימי נפשי. על-כן אם לא עמדתי די בכבודם של חבריי ובכבודם של אחרים, אין לי אלא להצר על כך. ואוסיף ואומר אף זאת: מכוח אותם עקרונות וערכים דמוקרטיים ומשפטיים שעליהם ביססתי את ביקורתי על מעשה ידיהן של הכנסת והממשלה, מצווים עתה כולנו, ובייחוד לאחר שגם בית-המשפט הגבוה לצדק מצא – וברוב דעות מכריע – כי לא נפל בחוק פגם המצדיק את ביטולו כליל, לציית לחוק גם אם יהיו כאלה שייאלצו לעשות זאת בחירוק שיניים. כי זאת נזכור, אחים אנו וערבים זה לזה, כך בימים הקשים העומדים לפתחנו, וכך יהיה גם בשוך הסערה.
תוצאותיו של פסק-הדין
1. הוחלט ברוב דעות של הנשיא ברק, המשנה לנשיא מ' חשין, השופטת ביניש, השופט ריבלין, השופטת פרוקצ'יה, השופט גרוניס, השופטת נאור, השופטת ארבל, השופטת חיות והשופט עדיאל, נגד דעתו החולקת של השופט לוי, לדחות את העתירות בכל הנוגע לחוקתיות הפינוי; את העתירות בעניין חוקיותם של החלטת הממשלה ושל הצווים שהוצאו מכוח חוק יישום ההתנתקות; את העתירה נגד תחולת החוק על היישובים אלי סיני וניסנית.
--- סוף עמוד 814 ---
2. הוחלט על דעת כל השופטים, למעט השופט לוי שלא נדרש לעניין, לדחות את העתירות בעניין חוקתיות הפיצוי, למעט בארבעה עניינים שבהם הוחלט לעשות את הצו-על-תנאי לצו מוחלט כלהלן. והעניינים הם אלה:
(א) ביטול הסדר ייחוד העילה והוויתור עליה לפי סעיפים 134 ו- 135 לחוק יישום ההתנתקות. משמעות הדבר היא שכל הוראה בסעיפים אלה שלפיה תביעה או בקשה לוועדת זכאות או לוועדה המיוחדת יש בה משום ויתור על תביעה לפי הדין הכללי, היא בטלה ואין לנהוג על-פיה. בדומה, כל הוראה בסעיפים אלה שלפיה אין לפנות לדין הכללי אלא אם כן יש ויתור על זכויות לפי החוק, היא בטלה ואין לנהוג על פיה.