תפקידה של פיסקת ההגבלה הוא כפול: היא באה להבטיח כי זכויות האדם הקבועות בחוקי היסוד לא ייפגעו אלא בהתקיים התנאים הקבועים בחוקי היסוד; היא קובעת כי בהתקיים אותם תנאים הפגיעה בזכויות היסוד היא חוקתית. הנה-כי-כן, זכויות האדם אינן מוחלטות. ניתן להגבילן. עם זאת להגבלות על זכויות האדם יש גבולות. אלה קבועים בפיסקת ההגבלה (ראו: בג"ץ 5026/04 דיזיין 22 – שארק דלוקס רהיטים בע"מ נ' ראש ענף היתרי עבודה בשבת, משרד העבודה והרווחה (להלן – פרשת דיזיין [41]), בפיסקה 11; בג"ץ 9333/03 קניאל נ' ממשלת ישראל [42] (בפיסקה 17)). ארבעה הם תנאיה של פיסקת ההגבלה. כל ארבעת התנאים צריכים להתקיים. נבחן בקצרה תנאים אלה.
60. התנאי הראשון לחוקתיותו של חוק הפוגע בזכות אדם המוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הינו כי הפגיעה היא "...בחוק... או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
--- סוף עמוד 546 ---
61. התנאי השני הנדרש בפיסקת ההגבלה הינו כי החוק "הולם את ערכיה של מדינת ישראל". אלה ערכיה "כמדינה יהודית ודמוקרטית" (סעיף 1א לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; סעיף 2 לחוק-יסוד: חופש העיסוק). ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הם בעלי כמה מאפיינים:
"מאפיינים אלה הם בעלי היבט ציוני ומורשתי גם יחד... במרכזם עומדת זכותו של כל יהודי לעלות למדינת ישראל, שהיהודים יהוו בה רוב; עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה, ועיקר חגיה וסמליה משקפים את תקומתו הלאומית של העם היהודי; מורשת ישראל היא מרכיב מרכזי במורשתה הדתית והתרבותית" (הנשיא ברק בא"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ' ח"כ טיבי (להלן – פרשת טיבי [43]), בעמ' 22; ראו גם פרשת דיזיין [41], בפיסקה 15).
ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מבוססים אף הם על כמה מאפיינים:
"מאפיינים אלה מבוססים... על הכרה בריבונות העם המתבטאת בבחירות חופשיות ושוות; הכרה בגרעין של זכויות אדם, ובהן כבוד ושוויון, קיום הפרדת רשויות, שלטון החוק ורשות שופטת עצמאית" (פרשת טיבי [43], בעמ' 23).
על הפרשן לשאוף לקיומה של סינתזה בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה כמדינה דמוקרטית. יש לחפש את המשותף והמאחד. "מדרכה של סינתזה זו שמבקשת היא את המשותף שבין שתי המערכות, היהודית והדמוקרטית, את העקרונות המשותפים לשתיהן או שלפחות ניתן לשלב ביניהם" (המשנה לנשיא אלון בע"א 506/88 שפר, קטינה נ' מדינת ישראל [44], בעמ' 167).