על אותו עיקרון חזרה השופטת ביניש:
"...הדרישה כי על המחוקק לבחור באמצעי הפוגע בזכות החוקתית במידה שאינה עולה על הנדרש לשם השגת תכלית החוק אין כוונתה כי על המחוקק להיצמד תמיד לדרגה הנמוכה ביותר שבתחתית הסולם. קביעה כזו תקשה מדי על המחוקק, אשר לא יוכל לחדור מבעד למחסום הביקורת השיפוטית. זאת ועוד, שאלת המידתיות היא לרוב מסוג השאלות שאין עליהן תשובה מדויקת ואחידה, שכן היא דורשת מלאכת שקלול והערכה. ייתכנו מצבים שבהם בחירה באמצעי חלופי הפוגע בזכות החוקתית מעט פחות, עלולה להביא להפחתה ניכרת במידת ההגשמה של התכלית או במידת התועלת שתצמח ממנה, ועל-כן לא יהיה זה מן הראוי לחייב את המחוקק לאמץ את האמצעי האמור. עקב כך הכיר בית-משפט זה ב'מרחב תמרון חוקתי' המכונה גם 'מיתחם המידתיות'. גבולותיו של מרחב התימרון החוקתי נקבעים על-ידי בית-המשפט בכל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו,
--- סוף עמוד 551 ---
בהתחשב במהותן של הזכות הנפגעת ועוצמת הפגיעה בה אל מול טיבם ומהותם של הזכויות או האינטרסים המתחרים. בית-המשפט לא ימיר את שיקוליו של המחוקק בשיקול-דעתו שלו ויימנע מהתערבות כל עוד האמצעי הנבחר על-ידי המחוקק מצוי בגדרי מיתחם המידתיות. בית-המשפט יתערב רק כאשר האמצעי הנבחר חורג באופן משמעותי מגדריו של המיתחם, והוא בלתי מידתי באופן ברור..." (פרשת מנחם [39], בעמ' 280).
(4) שלב שלישי: הסעד בגין הפרת הזכות
69. עמדנו על היקף הבחינה החוקתית בשלב השני, שעניינו חוקתיות הפגיעה. אם בחינה זו מוליכה למסקנה כי הפגיעה אינה כדין, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת שאלת הסעד או התרופה החוקתית. בענייננו משמעותו של דבר תהא בביטול ההוראה הבלתי חוקתית או בצמצום חלותה. למותר לציין כי אין בכך לבטל את החוק כולו. הביטול הוא "מקומי" תוך שאנו מפרידים (severance) בין ההוראה המבוטלת לבין שאר הוראות החוק. בכל אלה על בית-המשפט לעשות ככל יכולתו כדי לצמצם את היקף הפגיעה בחוק לכדי החיוני ביותר.
(5) שלבי הבחינה החוקתית והיקף הביקורת השיפוטית
70. בחינה חוקתית מחייבת זהירות שיפוטית. "...בישמו את המבחנים החוקתיים הקבועים בפיסקת ההגבלה על חקיקת הכנסת, יפעל בית-המשפט באיפוק שיפוטי, בזהירות ובריסון" (השופטת ביניש בפרשת מנחם [39], בעמ' 263). בצדק ציין השופט זמיר כי:
"...[]חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק לא באו לעשות את חוקי הכנסת טרף קל לכל מי שדעתו אינה נוחה מחוק. חוק הכנסת כבודו במקומו מונח: עדיין החוק מבטא את רצון הריבון, הוא העם, ולכן החוק הוא ההולך לפני המחנה, ובו גם בית המשפט...