...כבוד האדם אינו צריך לדחוק את כבוד החוק" (בג"ץ 7111/95 מרכז השלטון המקומי נ' הכנסת (להלן – פרשת מרכז השלטון המקומי [53]), בעמ' 496; ראו גם בג"ץ 3434/96 הופנונג נ' יושב-ראש הכנסת (להלן – פרשת הופנונג [54]), בעמ' 68).
--- סוף עמוד 552 ---
אכן, לא הרי ביטול חוק בשל אי-חוקתיותו כביטול תקנה בשל אי-חוקיותה. בביטול חוק בשל אי-חוקתיותו עניין לנו בביטול דבר חקיקה שנחקק על-ידי גוף שנבחר על-ידי העם. מכאן הגישה כי נדרשת פגיעה בולטת ומשמעותית בזכות אדם חוקתית כדי להביא לאי-חוקתיות החוק (ראו פרשת הופנונג [54], בעמ' 68); מכאן התפיסה כי לא הרי חוק "קבוע" כהרי חוק "זמני" בבחינת חוקתיות החוק (ראו: בג"ץ 726/94 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר [55], בעמ' 486; פרשת מרכז השלטון המקומי [53], בעמ' 494; בג"ץ 24/01 רסלר נ' כנסת ישראל [56]). אכן, בבחינה החוקתית "...כל הממעט הרי זה משובח" (השופט מ' חשין בבג"ץ 5503/94 סגל נ' יושב-ראש הכנסת [57], בעמ' 548). גם מרחב התמרון של המחוקק נגזר מזהירות שיפוטית זו, עם זאת זהירות אסור לה שתגרור אחריה קיפאון. לא על ערכיו שלו מגן בית-המשפט. הוא מגן על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא נותן ביטוי לדברה של הכנסת בחוק יסוד. בצד כבוד החוק מונח כבוד חוק היסוד. מקום שבית-המשפט קובע כי החוק פגע פגיעה של ממש ושלא כדין בחוק היסוד, עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מפגיעה זו.
(6) בחינת חוקיותם של החלטת הממשלה ושל הצווים על-פי החוק
71. עמדנו על המסגרת הנורמטיבית לבחינת חוקתיותו של חוק יישום ההתנתקות. העתירות שלפנינו מעוררות גם שאלות הקשורות בחוקיותם של החלטת הממשלה ושל הצווים אשר הוציאו ראש-הממשלה ושר הביטחון בעניין זה, כמו גם של פעולות מינהל אחרות במסגרת יישום החוק. שאלות אלה נבחנות על-פי הכללים של המשפט המינהלי הישראלי. במרכזם של אלה עומדות הדרישות בעניין הסמכות, הסבירות והמידתיות. על הרשות המינהלית, וממשלת ישראל בכלל זה, לפעול על-פי הסמכויות שהוקנו לה בחוק ובגדר גבולות התקציב שנקבע לה. על פעולותיה להיות סבירות. עליהן לפגוע בזכויות במידה המותרת בלבד. הניתוח שערכנו בעניין המידתיות לעניין חוקתיותו של חוק יישום ההתנתקות חל גם לעניין ניתוח חוקיותם של הצווים שהוצאו מכוח החוק. בצדק ציין פרופ' י' זמיר, כי:
"ברור מאליו כי מה שאסור למחוקק לפי פיסקת ההגבלה אסור גם, בבחינת קל וחומר, לרשות המינהלית... גם המעשה המינהלי חייב לעמוד בביקורת התנאים של פיסקת ההגבלה..." (י' זמיר הסמכות המינהלית (כרך א) [231], בעמ' 115; ראו גם בג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון (להלן – פרשת מילר [58]), בעמ' 138; פרשת חורב [45]).