79. הדין עם המדינה כי שאלת תחולתם האקסטרה-טריטוריאלית (מקומית) של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק מעוררת שאלות משפטיות סבוכות (ראו א' ברק פרשנות במשפט, כרך ג, פרשנות חוקתית [232], בעמ' 460). נוכל להשאירה בעיקרה בצריך עיון. כמובן, היה ניתן להשאיר בצריך עיון, כפי בקשת המדינה, את שאלת התחולה האקסטריטוריאלית-פרסונלית (אישית) של חוקי היסוד על ישראלים המפונים מהשטח המפונה אילו סברנו כי דין העתירות להידחות. לא נוכל להשאיר את דין התחולה הפרסונלית בצריך עיון לאור עמדתנו כי בעניינים מסוימים יש לבטל כמה הוראות בחוק יישום ההתנתקות או לצמצם את תחולתן. זאת ועוד, הדין שלפיו כל חייל ישראלי בשטח המפונה נוטל עמו בצקלונו את ערכי היסוד של המשפט המינהלי הישראלי, אין בכוחו להתגבר על חוק של הכנסת. נמצא כי אין מנוס מלנקוט עמדה בשאלה החוקתית שהוצגה בפנינו.
80. לדעתנו, חוקי היסוד מעניקים זכויות לכל מתיישב ישראלי בשטח המפונה. תחולה זו היא אישית. היא נגזרת משליטתה של מדינת ישראל על השטח המפונה. היא פרי התפיסה כי על ישראלים המצויים מחוץ למדינה אך באזור הנתון לשליטתה בדרך של תפיסה לוחמתית חלים חוקי היסוד של המדינה באשר לזכויות האדם. לאור מסקנתנו זו אין לנו צורך לנקוט עמדה בשאלת התחולה המקומית (הטריטוריאלית) של חוקי היסוד, ואין לנו צורך לבחון השאלה אם חוקי היסוד מעניקים זכויות גם למי שאינם ישראלים והמצויים באזורים הנתונים לתפיסה לוחמתית, או לישראלים שאינם מצויים בשטח שבשליטת ישראל. שאלה זו מעוררת בעיות שאין לנו צורך לדון בהן, ונשאיר אותן בצריך עיון.
81. האם חוק יישום ההתנתקות פוגע פגיעה של ממש בזכויות האדם של הישראלים המפונים המעוגנת בחוק יסוד? על הכול מקובל כי זכות הקניין נפגעת (ראו פיסקה 71 לטיעונים המשלימים של המדינה מיום 1.5.2005). על היקפה של הפגיעה בקניין בהקשר שלפנינו נעמוד בהמשך (ראו פיסקה 127 להלן). האם נפגעו זכויות אדם
--- סוף עמוד 560 ---
נוספות? המדינה טענה בפנינו כי הזכות לחופש העיסוק לא נפגעה. כן נטען שאף אם ייקבע שחופש העיסוק נפגע, הרי פגיעה זו נלווית לפגיעה בקניין. לדעתנו, נפגע חופש העיסוק של הישראלים אשר עסקו בעיסוק, במקצוע או במשלח-יד בשטח המפונה, ועתה נשלל הדבר מהם. פגיעה זו עומדת לעצמה, ואין היא נבלעת בפגיעה בזכות הקניין (השוו בג"ץ 4676/94 מיטראל בע"מ נ' כנסת ישראל [71], בעמ' 31).