86. נטען על-ידי העותרים (בבג"ץ 1661/05) כי חוקתיות הפגיעה "בחוק" מותנית בכך כי החוק הפוגע קובע במפורש כי הוא מבקש לפגוע בזכות המעוגנת בחוק יסוד. דין טענה זו להידחות. פגיעה של חוק "רגיל" בזכות המעוגנת בחוק יסוד יכול שתהא מפורשת ויכול שתהא משתמעת. הצורך בהוראה מפורשת הקובעת כי הפגיעה היא "על אף האמור" בחוק יסוד קיימת רק לעניין חוק הפוגע בחופש העיסוק ואשר אינו מקיים את דרישותיה של פיסקת ההגבלה ("חוק חורג": סעיף 8 לחוק-יסוד: חופש העיסוק).
--- סוף עמוד 563 ---
דרישה כזו אינה קיימת במקרה שלפנינו, שכל כולו נבחן במסגרתה של פיסקת ההגבלה עצמה (ראו בג"ץ 4676/94 הנ"ל [71]).
87. עוד טוענים העותרים (בבג"ץ 1661/05 ובבג"ץ 4054/05) כי חוק שפגיעתו בזכויות יסוד היא כה חמורה, יש לקבלו ברוב חברי-הכנסת. העותרים מציינים כי חוק יישום ההתנתקות התקבל ברוב רגיל (59 חברי-כנסת בעד; 40 חברי-כנסת נגד), ועל-כן אין בכוחו לפגוע בזכות יסוד המעוגנת בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם. אין לקבל טענה זו. חוקי היסוד אינם קובעים כי הפגיעה בזכויות המעוגנות בהם אפשרית רק אם החוק הפוגע נתקבל ברוב חברי-הכנסת. דרישה כזו קיימת לעניין "חוק חורג" הפוגע בחופש העיסוק בלא שהוא מקיים את דרישותיה של פיסקת ההגבלה. אין דרישה כזו לעניין קיום תנאיה של פיסקת ההגבלה עצמה.
88. מוסיפים העותרים וטוענים כי חוק יישום ההתנתקות שולל לחלוטין זכויות של הישראלים בשטח המפונה המעוגנות בחוק יסוד. מכאן מסקנתם כי לשם כך אין להסתפק בחוק רגיל, אלא נדרש חוק יסוד. דין טענה זו להידחות. חוקי היסוד אינם דורשים כי הפגיעה בזכויות המעוגנות בהם, יהא היקפה אשר יהא, תעוגן בחוק יסוד. הדרישה הינה כי הפגיעה האמורה תמלא את התנאים שבפיסקת ההגבלה. נמצא כי די בכך שהפגיעה היא "בחוק".
"הולם את ערכיה של מדינת ישראל"
89. נטען בפנינו כי חוק יישום ההתנתקות אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל. על-פי הטענה, הוא אינו הולם את ערכיה כמדינה יהודית, שכן הוא פוגע במימוש החזון הציוני של התיישבות יהודית ועצמאות יהודית בארץ-ישראל; אין הוא הולם את ערכיה כמדינה דמוקרטית משום שבנסיבות העניין דרישות הדמוקרטיה הן קיומו של משאל עם, המכריע ברוב ברור של העם, ומשום שתכנית ההתנתקות נוגדת את מצעה של מפלגת הליכוד ואת תוצאות המשאל שנתקיים בין חברי הליכוד. אין בידנו לקבל טיעונים אלה.
90. הדיבור "ערכיה של מדינת ישראל" בפיסקת ההגבלה משמעותו "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" (ראו: סעיף 1א לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו; סעיף 2 לחוק-יסוד: חופש העיסוק). ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הם בעלי היבט ציוני והיבט מורשתי גם יחד (ראו בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל [79], בעמ' 281; פרשת טיבי [43], בעמ' 22). ערכיה הציוניים של מדינת ישראל –