המשפט הישראלי שיש עמו ריבונות ישראלית" (ראו גם בג"ץ 61/80 העצני נ' מדינת ישראל (שר הבטחון) (להלן – פרשת העצני [5])).
דברים אלה צוטטו בהסכמה על-ידי מ"מ הנשיא שמגר בפרשה אחרת, ועליהם הוסיף השופט שמגר:
"...משפט מדינת ישראל לא הוחל על האזורים האמורים, והעקרונות המשפטיים הבסיסיים, שעל-פיהם נשלטים האזורים ולפיהם נקבעת מערכת המשפט החלה בהם מאז יוני 1967. ביטוים התמציתי במנשר מס' 1 בדבר נטילת השלטון על ידי צה"ל ובמנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (מס' 2) של הממשל הצבאי הישראלי ובמשמעותם של אלו לפי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי..." (בג"ץ 69/81 אבו עיטה נ' מפקד אזור יהודה ושומרון (להלן – פרשת אבו עיטה [6]), בעמ' 228).
וברוח דומה ציין השופט ברק בבג"ץ 393/82 ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאוליה, אגודה שיתופית רשומה כדין במפקדת אזור יהודה והשומרון נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון (להלן – פרשת ג'מעית אסכאן [7]), בעמ' 792:
"המשפט, השיפוט והמינהל של ישראל לא הופעלו ביהודה ושומרון... יהודה ושומרון מוחזקות על-ידי ישראל בדרך של תפיסה צבאית או 'תפיסה לוחמתית' (belligerent occupation). באזור הוקם ממשל צבאי, אשר בראשו עומד מפקד צבאי. כוחותיו וסמכויותיו של המפקד הצבאי יונקים מכללי המשפט הבינלאומי הפומבי, שעניינם תפיסה צבאית. על-פי הוראותיהם של כללים אלה, כל סמכויות הממשל והמינהל מוחזקות בידיו של המפקד הצבאי... סמכויות אלה יש שהן יונקות מהדין, אשר שרר באזור בטרם התפיסה הצבאית, ויש שהן יונקות מחקיקה חדשה, שהוחקה על-ידי המפקד הצבאי" (ראו גם: בג"ץ 619/78 "אל טליעה" שבועון נ' שר הבטחון (להלן – פרשת אל טליעה [8]); בג"ץ 548/04 אמנה – תנועת ההתיישבות של גוש אמונים נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון [9]; בג"ץ 7015/02 עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (להלן – פרשת עג'ורי [10]), בעמ' 364).
--- סוף עמוד 515 ---
עמד על כך הנשיא שמגר, בציינו:
"...כל עוד לא עזב הממשל הצבאי את השטח של חבל עזה, וכל עוד לא הוסכם אחרת בין הצדדים הנוגעים בדבר, ממשיך המשיב להחזיק בשטח מכוח תפיסה לוחמתית, והוא כפוף לדיני המשפט הבינלאומי המינהגי, החלים בעִתות מלחמה" (בג"ץ 785/87 עפו נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית [11], בעמ' 50).
וברוח דומה ציין השופט ד' לוין:
"הנורמה הבסיסית, שעליה הוקם מבנה השלטון הישראלי באזור יהודה, שומרון וחבל עזה, היא נורמה של ממשל צבאי, לפיה למפקד הצבאי הישראלי, במסגרת הסמכויות המוקנות לו על-פי דיני המלחמה ובמשפט הבינלאומי המינהגי, הכוח לקבוע את המסגרת המשפטית שתחול על השטחים" (בג"ץ 2977/91 תג' נ' שר הביטחון (להלן – פרשת תג' [12]), בעמ' 471).