--- סוף עמוד 606 ---
לקבוע בעניין שלפנינו כי ועדת הזכאות אשר בידה הופקדה הסמכות להכריע בדבר היקף הזכאות וסכום הפיצויים, הינה גוף מינהלי הפועל בשם הרשות שתפקידה לשלם פיצויים לזכאים לכך לפי החוק.
168. יודגש כי ועדת הזכאות אינה קובעת את היקף הזכאות ואת סכום הפיצויים שישתלמו לתובע על-פי שיקול-דעת בלתי מוגבל. עליה לקבוע נתונים עובדתיים ומכוחם לגזור את עצם הזכאות, את היקפה ואת סכום הפיצוי בהתאם לאמות המידה שהותוו בחוק יישום ההתנתקות. ההליך של קביעת נתונים עובדתיים ומתן החלטה שיש בה כדי להשפיע על זכויותיו המהותיות של התובע, אין בהם כשלעצמם כדי להכריע לעניין טיבו ומהותו של הגוף המחליט. בכל החלטה מינהלית שנדרשת בה הכרעת הרשות בנוגע לזכויות ולאינטרסים מוגנים של הפרט, מתמזגים יחדיו יסודות של קביעת עובדות והכרעה על-פיהן בהתאם לדין. במובן זה, כל החלטה מינהלית מסוג זה יש בה סממנים מעין-שיפוטיים (ראו: דברי הנשיא אולשן בבג"ץ 113/52 זקס נ' שר-המסחר והתעשיה (להלן – פרשת זקס [129]), בעמ' 702; דברי הנשיא לנדוי בפרשת ליבל [127] וכן דברי השופט ברק בפרשת ליבל [127], בעמ' 48). בשל אותם סממנים מעין-שיפוטיים המאפיינים הכרעה של גוף מינהלי בנוגע לזכויות הפרט, חלים כללי הצדק הטבעי וחובות האמון על כל גוף מינהלי במתן החלטותיו. אולם בכך בלבד אין כדי להפוך גוף מינהלי על-פי מהותו לגוף שיפוטי או מעין-שיפוטי.
169. אכן, דרכי הטיפול וסדרי הדיון שנקבעו בחוק בנוגע לוועדות הזכאות הופכים את ההליך המתקיים בפניהן לדמוי-משפט בהקשרים מסוימים, כמו למשל בנוגע לתהליך איסוף הראיות, ככל שהוא מבוסס על הסמכות לזמן עדים ולחייבם במתן עדות. סמכות זו נועדה לאפשר לוועדות הזכאות להכריע מטעם הרשות בתביעות הפיצויים על בסיס מלוא החומר הראייתי הנדרש לעניין כדי לייעל את מנגנון ההכרעה בתביעות אלה. אין בסמכות זו וביתר הסמכויות שנקבעו בחוק כדי לשנות ממסקנתנו כי ועדות הזכאות מכריעות בתביעות הפיצויים עבור המדינה, ואין הן בגדר טריבונל שיפוטי או מעין-שיפוטי המכריע בריב שאינו לו.
170. טענת העותרים בפנינו הייתה כי הרכבן של ועדות הזכאות מעורר חשש ממשי מפני ניגוד עניינים ומשוא פנים באופן המקים עילה חוקתית להתערבותנו בדבר המחוקק. ייאמר מיד כי בנסיבות העניין איננו נזקקים לשאלה מהי הזכות הנפגעת כאשר מוקם גוף סטטוטורי שהרכבו נגוע במשוא פנים ובניגוד עניינים, ואם מדובר בזכות הזוכה להגנה חוקתית כחלק מכבוד האדם המוגן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו או מזכות פרטיקולרית אחרת המעוגנת מפורשות בחוק היסוד. טעם הדבר הוא כי בעניין