--- סוף עמוד 607 ---
שלפנינו לא שוכנענו כי הרכבן של ועדות הזכאות מעורר חשש מפני משוא פנים וניגוד עניינים כאמור בטיעוני העותרים.
171. ועדות הזכאות הן גופים מינהליים, ותפקידן להכריע בתביעות הפיצויים עבור המינהלה. אין חולק כי היותו של גוף מינהלי, לפי טיבו, אינו מוציאו מגדר תחולתם של כללי הצדק הטבעי וחובות האמון כלפי הציבור. ובלשונו של הנשיא ברק:
"כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית כי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד ענינים (conflict of interest). לכלל זה מקורות מספר, אשר החשובים שבהם הם כללי הצדק הטבעי מזה וכללי האמון מזה. על-פי כללי הצדק הטבעי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת... תחום פעולתו העיקרי של כלל זה הוא לענין עובד ציבור המבצע תפקיד שיפוטי או כעין שיפוטי. אך אין הכלל מוגבל למצבים אלה בלבד. כל גוף ציבורי, יהא תפקידו אשר יהיה, חייב לבצע את תפקידו ללא דעה קדומה ומשוחדת, ללא פניות וללא משוא פנים..." (בג"ץ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה [130], בעמ' 569).
מהותו של גוף סטטוטורי ואופי הסמכויות המסורות לו יש בהם כדי להשפיע על ההכרעה בשאלה אם הרכבו של הגוף מעורר חשש ממשי מפני משוא פנים או ניגוד עניינים. משבאנו למסקנה כי ועדות הזכאות הן גופים מינהליים המכריעים בתביעות הפיצויים מטעם המינהלה, נשמט הבסיס מתחת לטענותיהם של העותרים לעניין הפסול בהרכבן. אין יסוד גם להסתמכותם של העותרים על פסיקתו של בית-משפט זה המתייחסת לבעייתיות שבהרכבם של בתי-דין מינהליים המשמשים טריבונלים מעין-שיפוטיים. נוכח תפקידה של ועדת הזכאות להכריע עבור המינהלה בתביעות הפיצויים לפי החוק אין כל פגם בכך ששלושה מחברי הוועדה הינם עובדי מדינה ושניים מהם משמשים כעובדי המינהלה. העותרים עצמם אישרו בטיעוניהם בפנינו כי אין פסול בכך שרשות מינהלית תסתייע לצרכיה בבעלי ידע ומומחיות המועסקים על-ידיה לשם גיבוש עמדתה בתביעות המוגשות לה. נזכיר עוד כי באופן יוצא דופן באשר להרכבם של גופים מינהליים הפועלים מטעם הרשות, הוסיף המחוקק לוועדות הזכאות חבר שהוא נציג ציבור בעל ניסיון מתאים. ודוק, אין מדובר בנציג של הזכאים שהוא בעל עניין אישי בזכאות, אלא באיש ציבור מוכר אשר ברקע האישי שלו ובהכרת הנתונים יוכל לתרום להכרעה מנקודת מבטם של המתיישבים. מובן שאין בעצם צירופו של נציג ציבור כדי לשנות מאופייה המינהלי של ועדת הזכאות, והוא אף אינו מקים חשש לניגוד