אם כן, על החווה לפיטום החובה לגדל את האפרוחים/הפטמים באופן מקצועי ולא רשלני ולדאוג כי הגידול יתאים לשחיטת "חלק", וכי העופות יהיו במשקל האופטימלי אליו ניתן להגיע.
כאמור, בהודעה מיום 10.9.2013 ציינה קבוצת משחטות עופות כי באם לא יתאפשר לה לבצע דילול של מכסת הפטמים המצויה בחוות הלולים בקיבוץ גבעת חיים, תיגרם תמותה שתלך ותגבר נוכח תנאי מזג האוויר והצפיפות השוררת בלולים.
מכאן, ביצוע פעולת הדילול על-ידי החווה לפיטום, בלילה שבין ה- 9.9.2013 לבין 10.9.2013 הייתה פעולה מתחייבת והתנהגות אחרת הייתה נתפסת כהתרשלות שהייתה מקימה לחברת י.פטם עילה על פי ההסכם להיכנס בנעלי החווה, בשל אי נקיטת פעולות מתחייבות למניעת תמותה ולגידול אופטימלי של העופות.
לא מדובר אפוא במעשה גניבה, כי אם בפעולה מתבקשת כשעל מגדל אחראי לנקוט בה, והיא גם מתחייבת על פי החוזה, וזאת גם לדעת קבוצת משחטות עופות.
180. עם זאת בהתאם להסכם בין הצדדים החווה לפיטום זכאית לקבל עמלה מסוימת ממכירת העופות, ולא את מלוא הכספים בגין מכירתם של אלו לגורם שלישי. אומנם ההסכם שותק ואינו מציין במפורש מה ייעשה במידה ויהיה צורך בנקיטת פעולה של דילול ומכירת העופות המצויים ביתרה לצד שלישי. אלא שברי הוא כי יש להחיל על פעולה של דילול ומכר אותם פטמים, אותו עקרון וכלל שאימצו הצדדים במסגרת
--- סוף עמוד 75 ---
ההסכם לפיו עבור אספקת התשומות פרט לעבודה, ביטוח, השכרת הלול ואחזקת הלול שניתנים על-ידי חברת י. פטם המשק היא תהיה זכאית לקבל מלוא התמורה ממכירת העופות ומהסכומים שיתקבלו תיגזר העמלה המגיעה לחווה לפיטום.
משכך, החווה לפיטום זכאית לקבל את העמלה אשר נתקבלה ממכירת העופות, בהתאם למשקלם ובהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם בגבעת חיים, ואילו קבוצת משחטות עופות תהא זכאית ליתרת התמורה.
181. לאחר שלא מצאתי ממש בטענות קבוצת משחטות עופות בדבר מעשי גניבה ורשלנות, וקבעתי כי לא היה מקום לשלוח הודעת "כניסה לנעליים", אתעכב על הכדאיות הכלכלית והרווח שהסבו אותן פעולות לקבוצת משחטות עופות, בתקופת ההסדר עם מועצת הלול.
182. בחקירתו של שמואל זנדני (להלן: "זנדני") אשר עובד עם עוזרי שנים רבות התברר, כי הוא רשום כמגדל בגבעת חיים במכסה של 150,000 אפרוחים, אף על פי שאינו המגדל שם בפועל, והגידול נעשה ע"י עוזרי.
מחקירתו התברר כי עוזרי לא היה יכול להירשם כמגדל בעצמו משאין לו "מספר יצרן" ורק המחזיק בתעודת מגדל עופות יכול לגדל את העופות ולשווקם. משכך נעזר בזנדני שלו תעודת מגדל, ועבור כך היה מוכן לשלם לו תמורה גבוהה בגין רישומו "על הנייר" כמגדל בגבעת חיים, שכן רק באופן זה יוכל עוזרי לשווק את העופות אותם גידל (עמודים 84-88).