297. טענתה של ארבע איי היא כי לד"ר עופר רייז, וכפועל יוצא מכך לאדן יש אינטרס כלכלי בחברת IDE והוא נמצא במצב שבו האינטרסים הכלכליים שלו ושל אדן, תלויים ב-IDE ויכולים להשפיע על חוות הדעת המקצועית שאדן נדרשת לספק לוועדת המכרזים ולשבש אותה. אדן, כך טענת ארבע איי, אינה במצב שבו היא יכולה לספק חוות דעת אובייקטיבית לוועדת המכרזים כאשר לבעל השליטה בה יש תלות כלכלית ב-IDE.
עיקרי טענות ועדת המכרזים
298. ועדת המכרזים טוענת כי גם טענה זו הועלתה תוך שיהוי, ומכל מקום אין כל בסיס לטענה, שכן ניגוד עניינים תיאורטי או דחוק – אין בו די כדי לפסול את פעילותה של הרשות השלטונית ויש להראות את השלכתו על העניין הנדון.
עיקרי טענות מרליון וש.מ.ש.
299. מרליון טוענת לשיהוי בהעלאת טענה זו, שכן לא ברור מדוע הטענה לא הועלתה בשלב מוקדם יותר אם ארבע איי הייתה פועלת בשקידה ראויה.
300. ש.מ.ש. מציינת בכתב התשובה שלה כי הובהר שרייז אינו עובד בחברת IOSight אלא קבלן משנה לפרויקטים מסוימים, במסגרת עבודתו באדן, אשר אף לא עסק בעניינה של IDE וכי לאדן אין קשר עסקי כלשהו עם IDE. בנסיבות אלה לטענת ש.מ.ש. נשמט הבסיס העובדתי לטענת ניגוד העניינים.
--- סוף עמוד 67 ---
301. לצד טענה זו ש.מ.ש. טוענת כי אין די בחשש ערטילאי ודחוק לניגוד עניינים, על מנת להביא להתערבות בהליכי מכרז, אלא יש לבחון את נסיבות העניין ועל הטוען להראות את השלכתו של ניגוד העניינים על העניין הנדון. הנסיבות בענייננו, לרבות היקף הפעילות בה מדובר, מלמדות כי אין ניגוד עניינים, ולחלופין כי חשש כזה אינו ב"עוצמת פסילה" מספקת כדרישת פסיקת בתי המשפט.
דיון והכרעה
302. לא ראיתי ממש בטענות ארבע איי במישור זה. הוברר כי המסד העובדתי לטענות אינו נכון ומכאן שנשמט הבסיס לקיומו של ניגוד עניינים. ד"ר רייז אינו עובד בחברת IOSight אלא קבלן משנה המספק לה שירותים בפרויקטים מסוימים, כאשר אין טענה לכך שעסק באופן ישיר בעניינה של IDE במסגרת המכרז הנדון. המעט שניתן לומר הוא כי גם אם קיים קשר כלשהו, המדובר בקשר רחוק ועקיף, שאין בו כדי להקים ניגוד עניינים, ומכל מקום לא ניגוד עניינים כזה המצדיק את פסילת ההצעות.
טענות נוספות
303. טענה נוספת, חדשה, שארבע איי מעלה בעניינן של מרליון והאצ'יסון נוגעת לאי התחשבות בשיקולי ביטחון לאומי. לפי הנטען התקבלה ביום 30.10.19 על ידי הקבינט המדיני בטחוני בממשלה החלטה על הקמת ועדה לבחינת היבטים של ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. הוועדה נועדה לאפשר שילוב של שיקולים של ביטחון לאומי באישור השקעות זרות, בין היתר, בתחומי התשתיות.