--- סוף עמוד 387 ---
או על השלוח של התאגיד אחריות פלילית-אישית היא מסוג העבירות המטילות אחריות שילוחית על התאגיד (ראה ע"פ 232/62 [1] הנ"ל). שאלה שנייה זו עומדת תמיד בפני עצמה (בין אם המעביד הוא תאגיד ובין אם הוא בשר ודם), שכן בתחום הפלילי להבדיל מדיני הנזיקין (ראה סעיפים 13ו- 14לפקודת הנזיקין [נוסח חדש])- אינו קיים עיקרון כללי, לפיו מוטלת. אחריות פלילית שילוחית על התאגיד. העיקרון הכללי הינו כי אחריות פלילית שילוחית קיימת רק במקום שהדין הפלילי הספציפי קבע במפורש קיומה של אחריות פלילית שילוחית, או שאחריות פלילית שילוחית - אף שלא נקבעה במפורש - מתבקשת מפירושה של לשון החוק על רקע תכליתו. לעניין זה "עלינו לבחון את דבר החקיקה הנדון ואת תכליתו, על מנת לגלות את כוונת המחוקק, ואם טובת הציבור דורשת את קביעת האחריות השילוחית, נהיה נוטים להנחה שבכך רצה המחוקק, אם כי לא אמר זאת במלים מפורשות" (השופט לנדוי, בע"פ 232/62 [1] הנ"ל, בעמ' 1910; ע"פ 378/78 [7] הנ"ל, בעמ' 444).
.13במספר הולך וגובר של מקרים קובע המחוקק הישראלי הוראות מיוחדות בדבר אחריות פלילית-אישית של נושאי תפקידים בכירים בחברה (נכנה זאת "עבירות נושאי משרה"), המבנה הטיפוסי של עבירות נושאי משרה הוא זה, לפיו בצד האחריות של התאגיד בפלילים קיימת גם אחריות של נושאי משרה מסוימים (ראה פלר, בספרו הנ"ל, בעמ' 709, המביא רשימה ארוכה של דברי חקיקה בהם מצויות הוראות ברוח זו). כדוגמה לסוג מקרים זה עשוי לשמש סעיף 253לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, הקובע כי אם נעברה עבירה על-ידי תאגיד:
"(2) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה".
המייחד הוראות אלה הוא, שתנאי לאחריותו של נושא המשרה הוא שהתאגיד עצמו יהא אחראי ("נעברה עבירה... על ידי תאגיד... יואשם בעבירה גם"). אם התאגיד אינו אחראי, גם נושא המשרה אינו אחראי. ודוק: לשם גיבוש אחריותו הפלילית של נושא המשרה אין צורך להרשיע את התאגיד בהליך פלילי, וממילא אין צורך להעמידו לדין. התנאי הנדרש הוא, כי במישור הנורמאטיבי מוטלת אחריות פלילית על התאגיד (ראה ע"פ (י-ם) 78/71 [36], בעמ' 303), בצדק ציין פרופ' פלר, בעפרו הנ"ל, בעמ' 712, כי: