.10מחלוקת זו סביב האחריות הפלילית האישית של התאגיד ארוכת ימים היא (ראה א' לדרמן בחיבורו לשם קבלת תואר דוקטור למשפטים, אחריות פלילית של תאגידים בישראל (תשל"ח) וכן towards corporate personal liability y.z. stern, doctor of juridical science thesis, the:theory of corporations) organic(1986) מספר מדינות קונטיננטליות (כגון גרמניה, צרפת, איטליה) נוקטות את התפיסה העקרונית השוללת אחריות פלילית אישית של תאגיד (societas de Linquere non potest) לעומת זאת, המדינות האנגלו-אמריקניות (אנגליה, אמריקה, קנדה) מירות עקרונית באחריות הפלילית האישית של התאגיד (ראה: leigh, supra). כשלעצמי, נראה לי, כי חרף העמדות האינטלקטואליות הנוגדות, הפתרונות המעשיים אינם רחוקים זה מזה. יהא עניין זה כאשר יהיה, המשפט הישראלי הכריע בשאלה זו, תוך שהצטרף, לעניין זה, לעמדה האנגלו-אמריקנית.
.11אכן, נקודת המוצא של המשפט הישראלי הינה, כי תאגיד נושא באחריות פלילית אישית. עקרונית, כל עבירה פלילית, אשר האינטרסים המוגנים על-ידיה עשויים להיפגע על-ידי התאגיד, מטילה אחריות פלילית אישית על התאגיד. ביטוי לכך ניתן בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] ובחוק הפרשנות, תשמ"א- .1981חוק הפרשנות קובע,
--- סוף עמוד 385 ---
בסעיף 4, כי:
--- סוף עמוד 386 ---
"מקום שמדובר באדם - אף חבר-בני-אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד".
על בסיס הוראה זו - וההוראה הדומה לה בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] - נפסק לא אחת, כי התאגיד אחראי אישית בפלילים (ראה בג"צ 125/50 - 127[12]). בדומה, עשוי התאגיד ליהנות מכל אותן הגנות ומכל אותן הוראות שהפעלתן מעוגנת בתכונות אנושיות. כמובן, אין מקום להטיל אחריות פלילית אישית על תאגיד בגין העבירה של ביגמיה. הטעם לכך הוא, שהעבירה מגינה על מכלול אינטרסים אשר התאגיד נעדר אותם. כמי שחסר ישות אנושית, אין הנישואין או הגירושין או ההולדה רלוואנטיים לעניין התאגיד. לעומת זאת, אין מניעה לאחריות פלילית אישית של תאגיד כמסייע לביצוע עבירת הביגמיה. מספר סנקציות פליליות לא ניתנות להפעלה כלפי תאגיד.
כך, למשל, אין לאסור תאגיד. לעומת זאת, עונש הקנס הוא טבעי וראוי לתאגיד.
.12מן הראוי לציין, כי בצד האחריות האישית של התאגיד בפלילים, קיימת האחריות האישית של בני האדם הפועלים בתאגיד. אחריות אישית זו של בני האדם הפועלים בתאגיד - בין שהם אורגנים ובין שאינם אורגנים - עומדת על רגליה שלה. האחריות האישית של התאגיד לחוד, ואחריות הפועלים בשמו לחוד. התאגיד עשוי להיות אחראי אישית בפלילים, למרות שהפועלים בשמו אינם אחראים אישית בפלילים. הפועלים בשם התאגיד עשויים להיות אחראים אישית בפלילים מבלי שהתאגיד יהיה אחראי אישית בפלילים. עצם העובדה, שפלוני פועל כאורגן של תאגיד, אינה משחררת אותו מאחריות פלילית לה היה נתון לולא פעל כאורגן. "האורגן המבצע נושא תמיד באחריות, וכי העובדה, שהשתמש בחברה כמכשיר, לא תעמוד לו כהגנה בפני התביעה" (השופטת בן-פורת בע"פ 137/79 [3] הנ"ל, בעמ' 749), אכן, האחריות הפלילית נקבעת על-פי הנורמה הפלילית. התאגיד אחראי בפלילים אישית, אם הוא מקיים בסיוע תורת האורגנים - את היסודות הנדרשים לשם גיבוש האחריות על-פי אותה נורמה. בני האדם הפועלים בתאגיד אחראים בפלילים אישית, אם הם מקיימים את יסודותיה של הנורמה. על-כן עשוי התאגיד להימצא אחראי בפלילים אישית - באמצעות תורת האורגנים - לביצועה של עבירה פלונית (הדורשת יסוד נסיבתי מסוים), ואילו האורגנים יימצאו אחראים בפלילים אישית לביצועה של עבירה אלמונית, אך לא לביצועה של עבירה פלונית, שכן הם נעדרים אותו יסוד נסיבתי. בהקשר לאחריות זו של הפועלים בתאגיד יש לציין, כי בעיות מעניינות מתעוררות באשר לשאלה, אם ניתן לקבוע יחסי שותפות בין התאגיד לבין אורגן, מקום שהמחשבה הפלילית והיסוד האקטיבי בהתנהגות התאגיד מקורם באותו אורגן עצמו. כך, למשל, מקום שתאגיד מבצע - באמצעות תורת האורגנים - עבירה פלונית, כלום ניתן לראות באורגנים כמי שמסייעים לביצוע העבירה (ראה ע"פ 137/69 [3] הנ"ל וביקורתו של פלר, בספרו הנ"ל, בעמ' 716); זאת ועוד: במקום שמוטלת אחריות אישית על הפועלים בתאגיד עשויה להתעורר השאלה, אם אין מקום להטיל אחריות פלילית שילוחית על התאגיד (ראה ע"פ 129/54 [13]; ע"פ 325/64 [14] ע"פ 378/78 [7]; המ' 95/80 [6]). עניין האחריות השילוחית השאלה הינה כפולה: ראשית, האם הפועל בשם החברה ביצע עבירה המטילה עליו אחריות פלילית אישית, והאם ביצע זאת במהלך עבודתו או שליחותו למען התאגיד; שנית. האם העבירה שבגינה הוטלה על העובד