.28ב-1985, כחוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 18), תוקנה הוראת סעיף 69ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש], וההוראה המתוקנת היא החלה לעניין אחריותה של המערערת. על מטרת התיקון ניתן לעמוד בדברי ההסבר שבהצעת החוק (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 18), תשמ"ד-1984, בעמ' 151):
"באחרונה נפוצה התופעה שרבים רושמים את כלי רכבם על שם ילדיהם הקטינים ובכך מסירים מעצמם את אחריותם על פי החזקה שבדין. מובן שלא ניתן להביא לדין בעל רכב שהוא קטין.
מוצע, איפוא, לקבוע, כי לעניין זה יראו כבעל רכב גם הורה או אפוטרופוס לגבי רכב הרשום על שם קטין וכן את האפוטרופוס הממונה לגבי רכב הרשום על שם חסוי".
מטרת התיקון הייתה אפוא להרחיב את מעגל האחראים בפלילים בגין עבירה שנעשתה ברכב. לא רק בעל הרכב עצמו, שאחריותו נקבעה כבר ב-1981, ונושאי משרה בתאגיד, שאחריותם נקבעה אף היא ב-1981, אלא גם אפוטרופסים של קטין או חסוי, מקום שהקטין או החסוי הם בעלי הרכב. הטכניקה החקיקתית שהוצעה הייתה דומה לזו שננקטה בעבר לגבי נושאי משרה בתאגיד. באלה כבאלה ייקבע, כי לעניין עבירה שנעשתה ברכב יראו את האפוטרופוס כבעל הרכב. ההצעה נתקבלה, וסעיף 69ב לאחר תיקונו ב- 1985קבע לאמור:
"(ב) לענין סעיף קטן (א), 'בעל הרכב' -
(1) לגבי רכב הרשום על שם חבר-בני-אדם - מנהל פעיל או שותף או עובד מינהלי בכיר האחראים לאותו רכב; (2) לגבי רכב הרשום על שם קטין - הורו או מי שמונה לו אפוטרופוס לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962(להלן - חוק הכשרות המשפטית); (3) לגבי רכב הרשום על שם חסוי כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית שמונה לו אפוטרופוס - אפוטרופסו הממונה".
דא עקא, שהניסוח החדש שונה בעניין אחד מהניסוח הקודם. מלת הקשר "גם" ("בחבר בני אדם רואים לענין סעיף קטן (א) גם מנהל פעיל...) הושמטה. "בעל הרכב" לעניין תאגיד אינו גם
--- סוף עמוד 396 ---
מנהל פעיל, ובעל הרכב לעניין קטין או חסוי אינו גם אפוטרופוס, אלא "בעל הרכב" הוא - וכאן בא קו מפריד - המנהל הפעיל. שינוי נוסח זה הוא העומד ביסוד טענת בא-כוח המערערת לפנינו.
.29אכן, טענתו של מר גלברט, בא-כוח המערערת, פשוטה היא. סעיף 69ב(א) לפקודה קובע את אחריותו של בעל רכב בו נעשתה עבירה. סעיף-קטן (ב) קובע, כי לעניין הוראה זו "בעל הרכב" הם נושאי המשרה בתאגיד - הם ולא התאגיד עצמו. אילו רצה המחוקק להטיל אחריות הן על בעל הרכב "האמיתי" והן על נושאי המשרה הפועלים בתאגיד, היה חוזר על הניסוח המקורי, לפיו "בחבר בני אדם רואים לענין סעיף קטן (א) גם מנהל פעיל...". מששינה מהניסוח, שינה גם מהמהות, ושוב אין התאגיד עצמו אחראי כבעל רכב. אמת, בא-כוח המערערת מתקשה להצדיק תוצאה זו כל רקע מטרת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 16). לדעתו, אין הוא חייב כלל בהצדק שכזה, שכן לשון ההוראה החדשה ברורה היא, ובנסיבות אלה אין לפנות כלל למקורות שמחוץ ללשון החוק עצמה. זאת ועוד: אפילו השמטת הדיבור "גם" היא מקרית, הרי התוצאה המתקבלת לאור השמטתה אינה אבסורדית, ועל-כן אין בית המשפט רשאי להוסיף את שהושמט. נהפוך הוא החוק הוא עתה פשוט וחד-משמעי. ואם מבקשים בכל זאת טעם ענייני לשינוי, הרי הוא מצוי, לדעת בא-כוח המערערת, בגישתו של המחוקק, כי בענייני תעבורה קובע היסוד האנושי, ועל-כן יש להעמיד לדין רק בני-אדם, בשר ודם, ולא תאגידים. בסיום טיעונו הצביע בא-כוח המערערת על כך, כי עמדתו שלו נתקבלה על דעת רוב בית המשפט המחוזי ע"פ (ת"א) 240/88 [39], אשר קבע, כי התאגיד עצמו שוב אינו אחראי, וכי האחריות היחידה המוטלת על "בעל הרכב" היא זו המוטלת על נושאי המשרה בתאגיד. מבקש הוא מאתנו לאמץ השקפה זו של הרוב. אך מעבר לכך: השקפה זו של הרוב עמדה לנגד עיני המחוקק שעה שפקודת התעבורה [נוסח חדש] תוקנה בחוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 24).