98. באשר לנזקים בגין אי פתיחת תיק במע"מ, נטען כי אלה לא התיישנו שכן גם לאחר ניהול ההוכחות בתיק זה, ישנו קושי רב לנסות ולהבין כיצד ומתי החלה הקופה להיות מנוהלת כנאמנות וכן באיזו נקודת זמן החל הנתבע לראות את עצמו כנאמן במקום כמפרק. נטען כי איש לא יכול היה להבין את הסיטואציה או לגלות את העובדות שהובילו לעבירה זו על החוק מצד הנתבע, ולכן העילות בעניין זה לא התיישנו.
באשר לנזקים בגין העיכוב במסירה, הטענה שאלה התיישנו מהווה הרחבת חזית כי לא הועלתה בכתב ההגנה, וכי תלונות מצד הדיירים ומצד ועדת הביקורת בעניין העיכוב הושתקו על ידי הנתבע באמצעות מצגי שווא שהבנייה לקראת סיומה. כן נטען כי עיכוב מסירת הדירות מהווה רק אומדן לחישוב הנזק שהשית הנתבע לקופה ובעלי הדירות בפרויקט ולא מדובר בעילת תביעה, כאשר הנתבע נאלץ לערוך את האומדן עקב נזק ראייתי, לו גרם הנתבע, שהביא לחוסר יכולת לגלות מה היה הנזק שהוא גרם בפועל.
99. באשר לכוונת מרמה, הנתבע לא ניהל הנהלת חשבונות תקינה לקופת הפירוק, ביצע מעשים בניגוד לדין ובניגוד לעקרונות הנורמטיביים הרובצים על כתפיו כמפרק וכי בדיקה נקודתית של גבייה מבעלי הדירות בפרויקט, אינה מוכיחה דבר וחצי דבר לגבי התנהלות כספית של הנתבע או לגבי משיכותיו.
כן נטען כי על אף הנזק הראייתי שיצר הנתבע במו ידיו, הצליח התובע להוכיח שישנו חשש אמיתי ומבוסס שהנתבע העלים כספים מהקופה ואף חוות הדעת שערך רו"ח קנובל לא הוכיחה שלא נלקחו כספים מהקופה, כאשר הנתבע עצמו סינן את מקורות המידע עליהם הסתמך רו"ח קנובל.
עוד נטען כי הבחינה אם הועלו חששות כלשהן שהנתבע מתנהל במרמה או נוטל כספים כלל, אינה רלוונטית, שכן כוונת המרמה של הנתבע נבחנת באמצעות ראיות אובייקטיביות לבחירותיו
--- סוף עמוד 50 ---
ולמעשיו שלו ולא לפי רושם סובייקטיבי שקיבל גורם כזה או אחר, כאשר הראיות והעדויות תמכו בכך שפעל בכוונת תרמית. כך גם נטען כי ההליך שננקט להסרת הנתבע מתפקידו מדבר בעד עצמו, וכך עצם הצורך במינוי בודק בלתי תלוי והבקשות אשר הוגשו כנגד הנתבע מחשש להתנהלותו הכספית.
100. באשר לבקשת הנתבע להעביר את ההתחשבנות בין הצדדים לבית המשפט של פירוק, נטען כי אין לה כל בסיס חוקי וכי תחילה הגיש התובע את הבקשה לחיוב אישי כנגד הנתבע בדרך של בקשה למתן הוראות לבית המשפט של פירוק אך היה זה הנתבע שנאבק להעביר את בירור המחלוקת לבית המשפט זה כתביעה עצמאית, בעוד שהתובע טען כי יש להתיר את בירור המחלוקת לפני בית המשפט של פירוק, בין היתר, כיוון שהנתבע עתיד להגיש בקשה לשכר טרחה וכדי למנוע החלטות סותרות.