23. לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה ואת כלל חומר התיק, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. מוסד החברה המשפחתית לא אומץ בשלמותו על ידי חוק הביטוח הלאומי, אלא בחלקו בלבד (כפי שנפרט להלן), וטענת התאומים הסיאמיים אינה יכולה לעמוד, כך שאין מנוס מהפרדתם כמקובל ביחס לתאומים סיאמיים בתקופתנו.
--- סוף עמוד 12 ---
הערה מקדימה
24. בפתח הדיון יובהר, במענה לטענה לפיה על המשיב לאמץ, מכוח סעיף 345 לחוק, את "השורה הסופית" של שומת מס הכנסה, כי אין כל מניעה "לפירוק שומת מס הכנסה למרכיביה" לצורך חישוב דמי הביטוח הלאומי (עניין גוטל. פסקה 13), בנסיבות בהן "פירוט השומה חיוני לקביעת דמי הביטוח, שכן ... עצם החיוב בדמי הביטוח ושיעורם מושפע מסיווג מקורות ההכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה" (עב"ל (ארצי) 4308-10-18 גרין – המוסד לביטוח לאומי. פסקה 5 (13.5.2019)). כך, במקרה הרגיל של נישום מייצג של חברה משפחתית רווחית שיש לו הכנסות נוספות ממשלח יד מעבר להכנסותיו מהחברה המשפחתית, ההכנסות הנוספות תחויבנה בדמי ביטוח לפי סוגן (ראו עניין מני, כמפורט בסעיף 8 לפסק דיננו) ואילו הכנסות החברה המשפחתית שתיוחסנה לנישום המייצג תחויבנה בדמי ביטוח כהכנסות של מבוטח שאינו עובד ואינו עצמאי (ראו: עניין לובינסקי. פסקה 6 [ג]; תקנות 14(א)(2) ו – 15(א)(1) לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971).
היקף אימוץ מוסד החברה המשפחתית בחוק הביטוח הלאומי
הפסיקה שקדמה לתיקון 103 לחוק והצעת החוק בעקבותיה
25. בפסק הדין בעניין וייס, אשר ניתן טרם תיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי במסגרתו הוסף סעיף 373א לחוק, נפסק כי:
"מעמדה המיוחד של החברה המשפחתית והוראות סעיף 64א לפקודה, מיוחדים לתחום דיני מס הכנסה. לא בכדי השתמש המחוקק במונח 'ייחשבו' בסעיף 64א לפקודה. ללמדך שרק לצורך חישוב מס הכנסה יש לראות את הכנסת החברה המשפחתית כהכנסות החבר הנישום. זאת ועוד, סעיף 164 לחוק הביטוח הלאומי [סעיף 345 בנוסח המשולב של החוק] קובע מפורשות מה יראו כהכנסתו השנתית של הנישום, והקביעה מפנה מפורשות למקורות שנקבעו בפקודה. ההכנסה מאותם מקורות, והיא בלבד, נקבעת על פי השומה הסופית, ואין להוסיף ללשון הכתוב דבר שאין בו" (שם. פסקה 24. ההדגשה הוספה).
בעניין ברק יוסף חזר בית הדין על קביעות אלה (פסקה 4ט.) והוסיף וקבע כי "יחוס תיאורטי של הכנסת החברה לבעל מניותיה – אינו משקף נכוחה את