43. בחינת עילת הקיפוח היא אוביקטיבית ואינה סוביקטיבית, דהיינו אין צורך לבחון את מניעיו של המקפח אלא בשאלה האם תוצאת המעשה מקפחת (ראו צ' כהן, בעלי מניות בחברה, זכויות תביעה ותרופות, כרך ב' 131; ע"א 8712/13 הנ"ל, פסקה 65; ע' שפיגל וי' זכות הנ"ל, עמ' 18).
44. עוד נזכיר כי הנטל המוטל על הטוען לקיפוח הוא נטל לכאורי. הוכח קיפוח במידה לכאורית, עובר הנטל לכתפי המקפח לשכנע כי פעל כדין, וכי פעולותיו אינן בבחינת קיפוח בעלי המניות (ראו ע"א 10406/06 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ פסקה 74 (28.12.2009); ע"א 5025/13 הנ"ל, פסקה 8; ע' שפינדל וי' זכות הנ"ל, עמ' 112).
לאור הערות אלו נפנה לבחון את האירועים השונים שפורטו בבקשת המבקש.
הנפקת המניות
45. המבקש טוען כי החל מחודש ספטמבר 2014, קיבלה החברה מספר החלטות בדבר הנפקת המניות לציבור ולבעלי המניות שהביאו בסופו של יום לירידה בערך המניות. כפי שראינו, חלק מההנפקות היו הנפקות לציבור, בשיטת מכרז, כאשר בכל הנפקה נקבע מחיר מזערי למניה, וחלק מההנפקות היו הנפקות לבעלי זכויות בחברה בלבד.
המבקש טוען כי כל ההנפקות, הביאו לירידת ערך המניות, ובכך איפשרו למשיבים "לאסוף" מניות ולהשתלט על החברה, הכל כדי לקדם את תכניתם להפוך את החברה לחברה פרטית בשליטתם.
46. בטרם אתייחס לטענות השונות בנוגע לכל הנפקה נדרשת הקדמה כללית.
כל חברה זקוקה למקורות מימון שיאפשרו לה לפעול. מקורות המימון עשויים להיות שונים ומגוונים; השקעות של בעלי המניות, השקעות של משקיעים חיצוניים, הלוואות מגורמים חיצוניים, הכנסות מפעילות שוטפת, מכירת או השכרת נכסי החברה ועוד. ההחלטה מאיזה מקור לקבל את המימון הדרוש, היא החלטה של החברה, המתקבלת באמצעות האורגנים שלה. לא תמיד יכולה החברה לבחור כרצונה מהיכן יגיע המימון הדרוש, והדבר מותנה בהיקף נכסיה, בתחזיות להמשך הפעילות, בנכונות המשקיעים להשקיע בחברה או בנכונות גורמים פיננסים להלוות לחברה וכדומה. כאשר מדובר בחברה ציבורית, כל החלטה כפופה גם להוראות הדין ולהוראות וכללי הבורסה לניירות ערך. ההחלטה בדבר אופן גיוס ההון הדרוש עשויה להיות מושפעת גם מעלויות המימון בכל מקור, משיקולי מס, וממגבלות רגולטוריות שונות.
47. אחת הדרכים לגיוס הון היא בדרך של הקצאת מניות; בין הקצאה לציבור ובין הקצאה המוגבלת לבעלי המניות בחברה. בכל הקצאת מניות, על החברה לנהוג בשוויון ובהגינות כלפי בעלי המניות. צריך לזכור כי הקצאת מניות לציבור כולו, או לבעלי המניות, עלולה להביא לדילול החזקותיו של בעל המניות שאינו משתתף בהקצאה, או שאינו משתתף בה בהתאם למלוא חלקו היחסי בחברה (ראו ע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' מולר (25.9.2016); ע"א 2773/04 הנ"ל פסקאות 4, 5 לפסק דינו של השופט ברק (שהיה במיעוט לגבי תוצאת פסק הדין); צ' כהן הנ"ל, כרך ב' עמ' 211-210; א' חביב סגל הנ"ל כרך א' 224).