יתרה מזאת, מסיאס הצהיר על היקף המניות שבכוונתו לרכוש בהנפקת הזכויות. למסיאס לא ניתנה עדיפות ברכישת מניות על פני בעל זכויות אחרים. על פי האמור בסעיף 5.3 להצעת המדף עמדה למסיאס זכות ל-137 יחידות זכות (כל יחידה של 2,000 מניות), בדיוק כמו שכל בעל 1,000 מניות היה זכאי לרכוש יחידת זכות של 2,000 מניות (כלומר לרכוש 2 מניות על כל מניה). מסיאס הודיע כי בכוונתו לרכוש מבעלי מניות אחרים, זכויות לרכישת מניות נוספות, והציע לבעלי הזכויות לרכוש מהם את מניותיהם כדי להגדיל את זכויותיו בהנפקת הזכויות. לא נקבעה כל מגבלה על בעלי מניות אחרים לרכוש זכויות נוספות.
החלטה של בעל השליטה לרכוש זכויות להקצאת מניות מהזכאים, אינה החלטה המקפחת את בעלי המניות האחרים. לא נכון לקבוע כי כל רכישת זכויות המוצעת לכלל בעלי המניות מהווה קיפוח. כדי לשכנע כי הצעתו של מסיאס לרכוש זכויות על מנת להגדיל את החזקותיו בחברה מהווה קיפוח, לא די באמור אלא יש להצביע על נסיבות אחרות המקפחות את בעלי המניות.
74. המבקש טוען גם כי ההחלטה להנפיק את המניות לבעלי הזכויות במחיר של 0.9 ₪ למניה, כלומר במחיר הנופל מערכה הנקוב, התקבלה ללא הערכת השווי ההוגן של החברה. המבקש מדגיש כי המחיר שנקבע בהנפקת הזכויות נופל מהמחיר שהושג בהנפקות לציבור. בין היתר הפנה לטענות שעלו בישיבה בעניין הצורך בהערכת השווי.
75. גם טענה זו אינה יכולה להועיל למבקש. כאמור ההצעה, במחיר שנקבע, הייתה שוויונית וכל בעל זכות יכול היה לרכוש מניות באותו מחיר. עוד ניתן לראות כי בפני הדירקטוריון נדונה שאלת הצורך בהערכת שווי, אולם בשל העלויות של הערכת השווי והעיכוב הצפוי בהנפקה הוחלט להימנע מכך. מתברר גם כי בפני הדירקטוריון עמדה המלצת חברת כלל פיננסים חיתום בע"מ (נספח י"ב לתשובה) להנפקת זכויות בהנחה אף גדולה יותר (30%) והחברה בחרה בהנחה של 10% מהמחיר הנקוב.
76. חשוב לזכור כי בסופו של יום נוצלו רק 72% מהזכויות. כלומר, למרות המחיר האטרקטיבי, לא הביעו בעלי הזכויות עניין בהנפקה. קביעת מחיר גבוה יותר הייתה, ככל הנראה, פוגעת עוד יותר באטרקטיביות של ההנפקה. בכל מקרה, המבקש לא הציג שום ראיה לשכנע כי השווי ההוגן היה מחייב הנפקה במחיר גבוה יותר.
77. לעניין אחרון זה מפנה המבקש לפסק הדין בה"פ (תל אביב) 1225/05 הנ"ל, ומבקש ללמוד ממנו כי די בהעדר הערכת שווי כדי להעביר את הנטל, לסתור את טענת הקיפוח, למשיבים. איני סבור כך.