61. אבחן עתה - מה מעמדו של האח יעקב המתגורר בקנדה מונטריאול, בכל איזון המשאבים הזה בירושת האב בין האח יצחק לבין החייבת מלכה? לפי עדויות שני המבקשים הם חילקו ביניהם את ירושת האב שווה בשווה.
מה מעמדו של האח יעקב בכל זה?
השליש המגיע לו ,גם לפי דבריהם בחקירה ביום 9.4.2019 ,לא הוענק לו.
נראה כי מדובר בהחלטה משפחתית שקיבלו ביניהם שני המבקשים, שעה שהאח יעקב מרוחק מזירת ההתרחשות והוא מצוי בקנדה. גרסתו לא הובאה לפני אך לא ראיתי אסמכתאות כי האח יעקב הגיש התנגדות למוסדות הבנקאיים והאחרים לאופן החלוקה שבוצעה בין שני המבקשים. ניתן להניח כי אילו היתה לו התמרמרות הוא היה משמיע אותה זה מכבר. מכאן יש לשער ולהניח כי החלוקה שנעשתה בין שני המבקשים היא לגיטימית, בני המשפחה נתנו לה נפקות, התנהלות גם מול גורמים חיצוניים מתוך הבנה ברורה של זכויות בדירה נשוא ההליך הנוכחי מוקנות לאח יצחק, לא ראיתי מקום לשנות מכך עתה.
62. בשולי הדברים אתייחס לדיווח לרשויות המס, שנעשה רק בשנת 2018, ולניסיון לקדם את עסקת רישום הדירה על שם האח באותו שלב.
אינני מקבלת את התיאוריה המובלעת בגרסת המשיבים, כאילו הדבר מלמד על חוסר תום לב מצד המבקשים. כביכול ניסו בשנת 2018 לאחר שהחייבת נקלעה להליכי כינוס בשנת 2016, להבריח את הזכויות בדירה מפני הנושים.
כפי שציינתי לעיל, התנהלותם של המבקשים לגבי הזכויות בדירה לאורך כל השנים, היתה כזו שהם ראו בדירה כדירתו של האח יצחק בלבד.
נפלא מבינת המשפטן הסביר, כיצד ניתן לבצע עיסקה ולא לרשום אותה במירשם באופן מיידי. אך האדם הסביר, האדם מן הרחוב, אינו נחפז תמיד להעניק לבוש משפטי לפעולות שהוא מבצע. מרשמים רבים נותרים על שם הורים שהלכו לעולמם זה מכבר, זכויות רבות אינן רשומות כפי שצריך. בני משפחה קרובים שמערכת היחסים ביניהם טובה, נוטים להגיע להבנות ביניהם ולא תמיד לרשום אותן עלי ספר ומרשם. הדבר מצער ואינו רצוי, אך זוהי עובדת חיים שאין להתעלם ממנה.
63. כאשר אותו אדם סביר, שהזניח את אופן רישום זכויותיו המשפטיות לאורך השנים בשל הבנות עם בני משפחה, נתקל בקשיים כתוצאה מהרישום הישן והלא מעודכן שנותר במרשם, הוא מתעורר להבין את טעותו ולנסות לתקנה. לא אחת נדרשים בתי המשפט לעניינם של בעלי דין שלא רשמו את זכויותיהם בזמן אמת.
הדעת נותנת, כי כאשר נקלעה החייבת להליכי פש"ר ולאחר שדבר צו הכינוס נרשם על הדירה הרלוונטית ע"י הנאמן ואף התבקש מינוי שמאי מקרקעין לכנוס את אותה דירה, הם הבינו כי אדישותם לביצוע המרשם הנכון יצרה בעיה. לפי עצה משפטית שקיבלו (דברי עו"ד פישר ב"כ החייבת בעמ' 12 לפרוטוקול מיום 9.4.2019 ש' 29), הם פעלו לתיקון המעוות. התנהגות זו אינה מעידה על כוונה להברחת נכסים אלא לתיקון המרשם והתאמתו לעובדות בשטח.