החייבת עצמה העידה בעמ' 14 לפרוטוקול ש' 2 – 3:
"אני חתמתי ב-2008, שאני מעבירה את הבית לאחי בתמורה לכספים שהייתי עם אבא שלי בחשבון בנק. אני לא רכשתי שום נכסים, ב-2008 מצבי הכלכלי היה מצוין.
גרסה זו למצב כלכלי איתן של החייבת ובעלה בשנת 2008 בעת ביצוע ההעברה, מצאה תימוכין גם בבקשה 22 בתיק זה. שם צורפו מסמכים המעידים על מצבם הכלכלי של החייבת ובעלה בבנק לאומי, חשבונות 701390/40, 120900/98 סניף כיכר רבין נספחים 1.3 ו- 1.4 לאותה בקשה.
כפועל יוצא, הוכח להנחת דעתי כי החייבת ובעלה היו במצב כלכלי איתן בשנת 2008 בעת החתימה על העברת הזכויות בדירה לידי האח יצחק.
59. עוד יש מקום לציין, כי החייבת ובעלה עשו שימוש בכספים שקיבלו מאביה המנוח של החייבת, כדי לצמצם ולפרוע חובות. גם כספים שנלקחו מחשבונותיו – חילוט בגין ערבות נספחים ד' לתצהיר החייבת ונספחים 1.1 ו- 1.2 לבקשה מספר 22. על פני הדברים, מדובר באנשים הגונים שעשו באותה עת את המיטב כדי לתפעל את עסקיהם ולעמוד במילוי התחייבויותיהם. יתר על כן, אילו החייבת הייתה נוכלת שמבקשת למלט את הזכויות בדירה מפני נושיה, חזקה שלא הייתה ישנה על הזכויות והייתה דואגת להשלמת העברת הזכויות בדירה לאח יצחק. דווקא העובדה שהדבר לא נעשה מלמדת אותי על כנות ההעברה.
ככלל, ההתנהלות המשפחתית של כל הנוגעים בדבר ביחס לדירות ולרכוש, נחזית כהתנהלות של אנשים ישרי דרך. בני משפחה קרובים שאינם מקפידים זה עם זה ודואגים לצורכי האחר. האח העיד לפני בישיבת יום 9.4.2019 כי האב הסתלק מהזכויות בעיזבון לטובת החייבת, משום שהוא ואחיו היו באותה עת נשואים ובעלי משפחות והיא הייתה צעירה והתגוררה עם אביה באותה דירה (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 15 – 18, עמ' 8 ש' 1 – 2).
אני מקבלת באופן מלא את עדותו הצלולה של האח אשר אמר בעמ' 8 לפרוטוקול ש' 32:
"אף אחד לא דש ולא עבד על הדירה ולא חשב על הדירה".
60. במסגרת זו חשוב לקחת בחשבון, כי גם לאחר שמצבם הכלכלי של החייבת ובעלה התדרדר, עד כדי כך שפנו לנושה חוץ בנקאי, הנושה פרי פייד בע"מ, בשום שלב הם לא חשבו ולא מישכנו את הדירה נשוא ההליך הנוכחי כבטוחה לפירעון חובותיהם. הם אף לא נקטו אקט של מכירת אותה דירה, למרות שראינו כי דירות אחרת שהיו בבעלות החייבת עת, נמכרו על ידה לצורך פירעון חובות העסק. הן דירה באותה כתובת ברח' רוטשילד 56 בת-ים ( סעיף 23.4 לתצהירה, והסכם מכירתה, נספח י"ד שם) , והן דירתו של בעלה שמואל ברח' בלוך 16 בתל-אביב ( סעיף 23.5 לתצהירה, והסכם מכירתה, נספח ט"ו שם).
בשיקלול מלוא הנתונים נתון זה הוא בעל חשיבות רבה ומטה בחוזקה את כף המאזניים לכיוון קבלת גרסת המבקשים.
אילו החייבת הייתה רואה בדירה נשוא ההליך דירה שבבעלותה, חזקה שהייתה פועלת להציע אותה כבטוחה לגורם בנקאי ולא פונה לאפיק חוץ בנקאי. לחילופין, הייתה מוכרת את אותה דירה לצורך מימון ואשראי, כפי שמכרה באותה תקופה את הדירות האחרות. היא לא עשתה כן, משום שלפי תפיסתה העניקה את הדירה במתנה לאחיה יצחק ולא היתה מכך דרך חזרה.